"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הרוסים והכורדים: שינוי כיוון

,עודכן

תוצאות משאל העם בשאלת עתיד כורדיסטן העיראקית טרם התבררו סופית, אך מעמדה של ישראל כיחידה שתומכת בעצמאות הכורדים נחרת היטב בתודעת עמי המזרח התיכון. תמיכה זו היא מעשה אמיץ ונכון מכל הבחינות, והעמדה הישראלית מגלמת הן את התמיכה הערכית בעם נרדף והן את ההבנה כי זהו כיוון ההתפתחות הרצוי עבור האזור הקשה שבו אנו חיים.

באופן פורמלי משרד החוץ הרוסי הסתייג ממשאל העם הכורדי, כחלק מן העמדה המסורתית של רוסיה בזכות "היציבות" והשמירה על גבולות קיימים של מדינות ריבוניות. אלא שמדובר בהתנגדות מן השפה אל החוץ, התנגדות טקסית ונטולת מעש שבאה לכסות על מדיניות אמיתית. נראה כי הרוסים זיהו בשנים האחרונות שאת הצעידה הכורדית לעצמאות אי אפשר לעצור, והחלו להתכונן לתסריט הזה במלוא הרצינות.

גורם רוסי בכיר המעורה במדיניות החוץ הרוסית במזרח התיכון, אשר ביקר לאחרונה בישראל, הודה שהרוסים מייעצים, אמנם, לכורדים ולממשלה המרכזית בבגדד לדון יחד בעתיד המשותף, אך בה בעת מפנימים שהעתיד ככל הנראה יהיה נפרד דווקא, ונערכים לכך. "אביו של המנהיג הנוכחי, מנהיג הכורדים מוסטפא ברזאני, היה חבר שלנו. במשך 12 שנים הוא חי בגלות בבריה"מ, והקשרים ההיסטוריים שנוצרו עם הכורדים מאז שרירים וקיימים", סיכם הבכיר בחיוך ורמז לכך שארצו לא תבכה על התנתקות כורדיסטן מעיראק, בייחוד אם לרוסים תהיה מעורבות במדינה החדשה.

יתרה מזו, הרוסים מנצלים עד תום את ההתנגדות האמריקנית למשאל העם ולא מפספסים הזדמנות לסנוט בארה"ב ולהציג אותה כבעלת ברית מזגזגת ובלתי אמינה. זה המסר שמוסקבה מנסה להעביר גם לכורדים וגם לישראל. "האמריקנים ניצלו את הלחימה של הכורדים בשדה הקרב, אך זונחים אותם כעת, ברגע האמת המדיני", טוענים הקולות שיוצאים מהקרמלין ומוסיפים - במיוחד לאוזניים ישראליות - עוד טיעון פיקנטי: "בבואם להתנגד למשאל העם הכורדי, האמריקנים שוב משרתים את האינטרס האיראני, כפי שכבר עשו כשהעניקו לאיראן שליטה בעיראק".

עמדתה המורכבת של רוסיה וניסיונה להתחבר אל כל הצדדים ממחישים היטב את התמורות שחלו במדיניות החוץ שלה אחרי העידן הסובייטי. מוסקבה אינה מונעת עוד מאידיאולוגיה, ובמקום זאת היא שואפת לקדם את האינטרסים שלה בכל זירה, בכל דרך ומול כל גורם. אף כי הדרך לעצמאות כורדיסטן עדיין ארוכה, הכורדים מצטיירים כמנצח אפשרי, והרוסים לא מתכוונים לריב עימם. לישראל יש מה ללמוד מההצלחה הכורדית: הרוסים אולי לא ימהרו לתמוך בנו באו"ם, אך אם ישתכנעו שנעמוד על שלנו ולא נוותר לאויבינו - יהיו מהראשונים לקבל הלכה למעשה את עמדותינו בשאלת שלמות הארץ.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר