פחות עשן, יותר אש

כל הכבוד לצה"ל! באמת, כל הכבוד. אצל רבים, המחשבה המידית לגבי מהפכת העישון בצה"ל היא כי הצבא נוקט בגישה מרובעת שאינה מתחשבת בחיילים ובצרכיהם - אבל בהסתכלות על התמונה הרחבה יותר, המהלך הוא סופר-מתחשב ואפילו חשוב מאוד. עם גיוסי לצה"ל הפסקתי לעשן בבת אחת ולמשך 3 שנים מלאות, זאת מתוך מטרה לשמור על הבריאות בתקופה מאומצת של לחימה. אך למרות שסיגריה אחת לא נכנסה לפי בכל אותה תקופה, השומר בש.ג, הנהג של הריו, מקפלת המצנחים ואפילו המ"מ, דאגו כולם שכמות עשן לא פחותה מזו שהייתי שואף כמעשן, תיכנס לגופי דרך נחיריי.

אחוז המעשנים גדל באופן קיצוני בתקופת הצבא. הנערים שחלקם הצליחו לעמוד מול לחצים חברתיים ולהימנע מהעישון בתקופת התיכון, מוצאים את עצמם שואפים לראשונה דווקא בזמן השירות הסדיר – ומתמכרים.

השירות בצה"ל הוא אובליגטורי, וככזה שם את המתגייסים בסיטואציות בהן לא בחרו, יחד עם אחרים, חלקם מעשנים וחלקם לא. המסגרת הנוקשה, חוסר היכולת לבחור היכן תשהה, מה תעשה, ועם מי תהיה - למעשה כופה עלייך את העישון. אם לא באופן שתיהפך למעשן כתוצאה מאופי השירות עצמו, אז בכך שתיחשף לבטח לעישון של אחרים. בואו נודה, מהשעמום והזמן שצריך להרוג בשגרה ועד המתח, הציפייה והסקרנות רגע לפני מבצע – אין כמעט סיכוי לא לפנות לחברתנו הדקיקה מלאת הניקוטין. זאת כמובן בהתאם למצב הנוכחי ולתרבות העישון השוררת בצה"ל כיום.

אבל אנחנו שוכחים משהו, מדובר בצבא, גוף שבסופו של דבר נוקט בשבירה של הפרט ועיצובו מחדש בהתאם למסגרת. אם יתקבלו חוקים ברורים בנוגע לעישון ישנו סיכוי שאכן יצליחו לאכוף אותם, זאת בניגוד לניסיונות בתחום מחוץ לצבא - שכשלו. אין אשליות, אין סיכוי שהמהלך הזה יגרום לאנשים להפסיק לעשן, וגם לצה"ל אין כל כוונה להטיף ולחנך בתחום – אך כן, ההחלטה תצמצם משמעותית את הנזק, הן עבור מעשנים והן עבור אלה שאינם מעשנים. היוזמה להפסיק את העישון במקומות ציבוריים אכן כשלה, אך יש לקוות שלפחות במסגרת הצבא - הפתרון יהיה יעיל יותר.

עוד יש לציין שהקונסטלציה הנוכחית של הרפורמה צפויה לא לעבוד היות ואיננה פתרון כולל, אלא חלקי בלבד. בעצם איסור הממכר על סיגריות רק בבסיסים פתוחים, נוצר מצב של איפה ואיפה ואין עמדה ברורה של צה"ל – כזו שאומרת חד משמעית: "אנחנו לא ניתן יד להתמכרות לסיגריות". כל עוד ישנה מכירה של סיגריות בבסיסים מסווימים ובאחרים לא, מדובר רק על טלאי זמני המכסה על בעיה רחבת היקף הגדולה ממנו. כך שבפועל צה"ל כן יתמוך בעישון, אך במידה מצומצמת יותר.

יש לזכור, בסך הכל מדובר בהרגלים שיש לשנות. חשוב מאוד שנוכל, כחברה הסומכת על צה"ל, לדעת שחייל שמופקד על ביטחוננו שלנו ועל ביטחונו האישי, יהיה מסוגל להתגבר על החשק ולעיתים אף ההתמכרות כחלק מהמשמעת והמסגרת הרצינית והמחייבת בה הוא נמצא. אל תשכחו, חיילינו מתבקשים לעשות דברים קשים בהרבה, ועומדים בהם בגאון. העישון בצבא הוא האקט היחידי שיוצא מהמסגרת שמוצבת מולנו כבר ביום הגיוס, זה ההרגל היחידי שאינו עומד במישור אחד עם החינוך הצבאי למצוינות, לכושר, לבריאות, ולחוסן. אולי אם נפסיק להתעסק בעשן נוכל יותר להתרכז בהיכן באמת צריך אש.