הצבא צריך להגן, לא לחנך

נתחיל מהברור מאליו: העישון מזיק לבריאות, על אחת כמה וכמה עבור צעירים המשרתים בצבא. אלא שהמלחמה שהכריז צה"ל בסיגריות – וכפועל יוצא מזה בחיילים המעשנים, ככל הנראה צפויה להיכשל במקרה הטוב, או לגרום לצבירת עבירות משמעת במקרה הרע.

מותגי סיגריות שיווקו את עצמם בקרב חיילים מאז מלחמת העולם הראשונה, בין השאר על ידי חלוקת סיגריות חינם, וקיבלו בתמורה אזרחים מכורים ששילשלו לכיסי חברות הטבק כסף רב עד עצם היום הזה. גם כיום, המשכורת הצבאית של חיילים רבים נועדה לכסות את ההוצאה שלהם על סיגריות. היעדר השגחת הורים, שעמום וסקרנות גורמים לחיילים רבים שלא עישנו עם עלייתם לאוטובוס בבקו"ם - להמשיך לעשן הרבה אחרי שיחזירו ציוד לאפסנאות.

הרפורמה החדשה שצה"ל מבקש כעת להנחיל בקרב חיילי החובה שלה ככל הנראה תתקע כבר בשלב האכיפה: רבים מן האחראים על המשמעת בצבא, בהם נגדים וקצינים צעירים, הם בעצמם מעשנים, וסביר להניח שלא ימהרו להגיש תלונות נגד חיילים שיציתו סיגריה שלא בפינות עישון, שתפוצתם תצטמצם. בסופו של דבר, חיילים לא רק שיעשנו במקומות אסורים, אלא שגם המשמעת המינימאלית שכבר מושרשת כיום בצבא באשר לעישון - תתפוגג, שהרי מדובר בגזירה שהציבור לא יכול לעמוד בה. מי שרצה פחות פינות עישון בבסיסי צה"ל עשוי למצוא בדלים וריח עשן במגדלי השמירה.

מלבד צמצום פינות העישון מתכוון צה"ל לאסור על מכירת סיגריות בבסיסים הפתוחים, החלטה שלדעתי היא עלה תאנה בתכנית שהעומדים מאחוריה יודעים שהיא מועדת לכישלון. חיילים המשרתים בבסיסים עורפיים לא יתקשו לצאת לקיוסק הסמוך ולקנות סיגריות. תרחיש אחר, שאת הלקחים אפשר ללמוד עוד מתקופת היובש בארה"ב לפני יותר מ-90 שנים, הוא שיתפתח בבסיסים המרוחקים ממרכזי קניות שוק שחור של סיגריות.

החינוך נגד תופעת העישון צריך להתחיל מהשורש – ב"מחששות" בתיכונים. תפקיד הצבא הוא בראש ובראשונה להגן על גבולות הארץ, על תושביה ועל האינטרסים שלה. אם אנחנו מפקידים בידי בני 18 נשק וסודות מדינה כדי שיגנו על ביטחונה - בחייאת, בואו ניתן להם להיות אחראים על הבריאות של עצמם.