"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

עיקר ההוצאה - על שכר העובדים

,עודכן

בית הדין לעבודה הכיר בסכסוך העבודה שהכריזו עובדי חברת החשמל. הסכסוך הוכרז בעקבות ממצאי הממונה על השכר על חריגות העובדים.

דו"ח חריגות השכר שמפרסם הממונה על השכר באוצר, ערן יעקב, הוא דו"ח חשוב למשלמי המסים ולכלל אזרחי ישראל. המשכורות והפנסיות של עובדי הציבור מהוות כמעט מחצית מסך ההוצאה הציבורית ומכאן חשיבות השמירה על השיבר החשוב ביותר והמועד ביותר לזליגה.

בדו"ח הנוכחי נרשמו חריגות ב־73 גופים, כשהדגש הפעם הושם על מוסדות להשכלה גבוהה. בדו"ח יש גם התייחסות למשמעות החריגות המתגלות. כך, למשל, בחלק מהמקרים חריגה של 3,500 שקלים בשכר החודשי מתבטאת בחריגה אקטוארית של 4 מיליוני שקלים ויותר.

המשמעות האקטוארית היא חישוב המהוון את הסכום החודשי ליתרת חודשי ההעסקה לפי הסכם העבודה ובתוספת חבות המעביד החלה על הסכום, לרבות ההפרשה הפנסיונית. מובן שבמקרים רבים מדובר בחריגות גדולות יותר. הממונה על השכר לא רק שוזף את הנתונים לאור השמש, יש לו גם שיניים. המבקר דורש מגופים שבהם מתגלות חריגות להשיב את הכספים החורגים. כך עולה מדו"ח זה שהיקף החריגות שנדרשו מבטא חיסכון אקטוארי של יותר מ־1.3 מיליארד שקלים.

ואולם מתברר שהממונה לא זוכה לשיתוף פעולה מלא מהרשויות. כך, לדבריו, בית הדין האזורי לעבודה בחיפה התיר לעובדי חברת החשמל להכריז על סכסוך עבודה בעקבות הוראתו לעובדים להשיב רכיבי שכר שנגבו תוך חריגות. יצוין שבמקרה זה בית הדין לעבודה הצדיק גם את הממונה על השכר.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

ערן בר-טל

העורך הכלכלי של "ישראל היום". שימש מרצה ל"פיתוח חשיבה כלכלית" בבית הספר למנהל עסקים באוניברסיטת בר-אילן. בוגר קורס עורכים בינלאומי של מגזין (BusinessWeek (McGraw-Hill. עורך המהדורה העברית "החופש לבחור" של פרופ' מילטון פרידמן, עומד בראש העמותה "כלכלה בשבילך", לקידום השכלה כלכלית. מרצה על: כלכלת ישראל; כיסוי תחומי הכלכלה בתקשורת; עקרונות החשיבה הכלכלית; כסף והשקעות וכן בניית מערכי הדרכה ייחודיים בענייני כלכלה ותקשורת.

כדאילהכיר