שיוויון - לא אפליה מתקנת

הבחירה באסתר חיות לנשיאת בית המשפט העליון יצרה, כצפוי, שיח תקשורתי וציבורי נרחב. לנשיאה השפעה רבה על מערכת בתי המשפט בישראל ועל עיצוב החברה הישראלית בתקופה שבה היא מכהנת. עם זאת, לא הרחיבו כמעט את הדיון בנוגע להיותה אישה שעומדת בבית המשפט העליון - אישה שלישית מתוך ארבע הקדנציות האחרונות.

בעוד ארגוני נשים ממשיכים לייצר מציאות של אי־שוויון מוחלט במקומות העבודה, באה השופטת חיות ומוכיחה כי נשים הן לא רק חזקות ומובילות, אלא גם יושבות בכיסאות ובתפקידים הרמים ביותר בחברה הישראלית. מנתוני מכון המחקר הבינלאומי IMD עולה כי במדרג הנשים הנמצאות בעמדות מפתח, ישראל ממוקמת במקום ה־16, ואחריה נמצאות מדינות דוגמת ארה"ב, ספרד, שווייץ, הונג קונג ויפן.

שנת 2017 מציבה את הנשים כיותר עצמאיות ואקדמיות המתברגות לתפקידי ניהול בעולמות הטכנולוגיה, משפט, פוליטיקה, חברה, תרבות ועוד. נשים הן חזקות, מצליחות ויכולות להשיג הכל, אם רק ירצו. נשים אינן מיעוט ולכן אינן צריכות אפליות מתקנות ומקדמי הגנה שרק מקבעים את עמדת הקורבן הנזקק להגנה.

את ההוכחות לכך אפשר לראות בדבריה של החוקרת הדס פוקס ממכון טאוב, שחקרה את הפערים המגדריים בשוק העבודה. על פי פוקס, "שיעור תעסוקת הנשים ממשיך לעלות, ונשים יהודיות כמעט הגיעו לאותה רמת תעסוקה של גברים יהודים". מבחינת פערי השכר מסבירה פוקס כי "פער השכר הגולמי עמד בשנת 2014 על 39 אחוזים... וכיום עומד על 13 אחוזים בלבד".

על מנת לתקן את 13 האחוזים אין צורך לפנות לחקיקה או לעמותות הדורשות אפליה מתקנת. על הנשים להיכנס לעולם הפוליטי, המקומי או הארצי ולדירקטוריונים השונים, שם חסרות דמויות נשיות דומיננטיות ומובילות. רק דיאלוג אמיתי ופתוח יכול לצמצם את הפערים ולשנות את התפיסה המתקרבנת של הנשים העובדות.

הבחירה בנשיאה חיות היא עוד הוכחה למהפכה הנשית המתרחשת בשנים האחרונות. אגף הכלכלה באיגוד לשכות הסחר מצא כי בשנת 2016 חל גידול משמעותי אצל נשים המכהנות בדרגים ניהוליים בכירים. מספר הנשים המוגדרות כעצמאיות גדל בשנת 2016 בכ־4.9% בהשוואה לשנת 2015. נרשם גידול של 2.7% בתעסוקת נשים במקצועות הדורשים השכלה אקדמית, ובקרב נשים המועסקות בתפקידי ניהול נרשמה עלייה של 12.1%, שהיא תוספת של כ־14,600 נשים.

ראשת ממשלת בריטניה המיתולוגית מרגרט תאצ'ר אמרה פעם כי "מרגע שאישה נעשית שווה לגבר, היא מתעלה עליו", וזה מה שאנחנו צריכות: שוויון ולא אפליה מתקנת. במקום להנציח את הפערים על מדינת ישראל ליצור הקלות שיאפשרו לנשים ולגברים לצאת מאזור הנוחות שלהם, כמו כינון יום לימודים ארוך, שבוע עבודה מקוצר, צהרונים לילדי הגן ועוד. על השיח הציבורי להיות ממוקד בשוויון מגדרי ולתת הזדמנויות לשני המינים. זו צריכה להיות המטרה העיקרית, ולא תיקון המצב על ידי אפליה מתקנת, שרק מעמיקה את הפערים הללו.

הכותבת היא יו"ר תנועת "שווים. שונים"