"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

שיוויון - לא אפליה מתקנת

,עודכן

הבחירה באסתר חיות לנשיאת בית המשפט העליון יצרה, כצפוי, שיח תקשורתי וציבורי נרחב. לנשיאה השפעה רבה על מערכת בתי המשפט בישראל ועל עיצוב החברה הישראלית בתקופה שבה היא מכהנת. עם זאת, לא הרחיבו כמעט את הדיון בנוגע להיותה אישה שעומדת בבית המשפט העליון - אישה שלישית מתוך ארבע הקדנציות האחרונות.

בעוד ארגוני נשים ממשיכים לייצר מציאות של אי־שוויון מוחלט במקומות העבודה, באה השופטת חיות ומוכיחה כי נשים הן לא רק חזקות ומובילות, אלא גם יושבות בכיסאות ובתפקידים הרמים ביותר בחברה הישראלית. מנתוני מכון המחקר הבינלאומי IMD עולה כי במדרג הנשים הנמצאות בעמדות מפתח, ישראל ממוקמת במקום ה־16, ואחריה נמצאות מדינות דוגמת ארה"ב, ספרד, שווייץ, הונג קונג ויפן.

שנת 2017 מציבה את הנשים כיותר עצמאיות ואקדמיות המתברגות לתפקידי ניהול בעולמות הטכנולוגיה, משפט, פוליטיקה, חברה, תרבות ועוד. נשים הן חזקות, מצליחות ויכולות להשיג הכל, אם רק ירצו. נשים אינן מיעוט ולכן אינן צריכות אפליות מתקנות ומקדמי הגנה שרק מקבעים את עמדת הקורבן הנזקק להגנה.

את ההוכחות לכך אפשר לראות בדבריה של החוקרת הדס פוקס ממכון טאוב, שחקרה את הפערים המגדריים בשוק העבודה. על פי פוקס, "שיעור תעסוקת הנשים ממשיך לעלות, ונשים יהודיות כמעט הגיעו לאותה רמת תעסוקה של גברים יהודים". מבחינת פערי השכר מסבירה פוקס כי "פער השכר הגולמי עמד בשנת 2014 על 39 אחוזים... וכיום עומד על 13 אחוזים בלבד".

על מנת לתקן את 13 האחוזים אין צורך לפנות לחקיקה או לעמותות הדורשות אפליה מתקנת. על הנשים להיכנס לעולם הפוליטי, המקומי או הארצי ולדירקטוריונים השונים, שם חסרות דמויות נשיות דומיננטיות ומובילות. רק דיאלוג אמיתי ופתוח יכול לצמצם את הפערים ולשנות את התפיסה המתקרבנת של הנשים העובדות.

הבחירה בנשיאה חיות היא עוד הוכחה למהפכה הנשית המתרחשת בשנים האחרונות. אגף הכלכלה באיגוד לשכות הסחר מצא כי בשנת 2016 חל גידול משמעותי אצל נשים המכהנות בדרגים ניהוליים בכירים. מספר הנשים המוגדרות כעצמאיות גדל בשנת 2016 בכ־4.9% בהשוואה לשנת 2015. נרשם גידול של 2.7% בתעסוקת נשים במקצועות הדורשים השכלה אקדמית, ובקרב נשים המועסקות בתפקידי ניהול נרשמה עלייה של 12.1%, שהיא תוספת של כ־14,600 נשים.

ראשת ממשלת בריטניה המיתולוגית מרגרט תאצ'ר אמרה פעם כי "מרגע שאישה נעשית שווה לגבר, היא מתעלה עליו", וזה מה שאנחנו צריכות: שוויון ולא אפליה מתקנת. במקום להנציח את הפערים על מדינת ישראל ליצור הקלות שיאפשרו לנשים ולגברים לצאת מאזור הנוחות שלהם, כמו כינון יום לימודים ארוך, שבוע עבודה מקוצר, צהרונים לילדי הגן ועוד. על השיח הציבורי להיות ממוקד בשוויון מגדרי ולתת הזדמנויות לשני המינים. זו צריכה להיות המטרה העיקרית, ולא תיקון המצב על ידי אפליה מתקנת, שרק מעמיקה את הפערים הללו.

הכותבת היא יו"ר תנועת "שווים. שונים"

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר