בורמה: המנהיגה שהגשימה חלום - ואכזבה

סן סו צ'י, האשה הבורמזית הגאה, החכמה והנאה שהשלטון הצבאי בארצה החזיק אותה במעצר בית, היתה בעשרות השנים האחרונות סמל למאמינים בחופש ובזכויות אדם. היא אמנם זכתה בפרס נובל ומנהיגי עולם, כולל הנשיא אובאמה, באו לבקרה בבית שבו היתה עצורה, אבל שנים ארוכות שילמה מחיר יקר בחיי המשפחה שלה ובהימנעות מלפעול למען עמה העני והסובל.

כאשר לחצו של העולם עשה את שלו, והקצינים שתפסו את רסן השלטון בארצה (ששמה שונה למיאנמר, אך סן סו צ'י עומדת על השימוש ב"בורמה") שחררו את מנהיגת האופוזיציה מביתה, קבע הצבא מגבלות חוקתיות על שובה לפוליטיקה: 25 אחוזים מחברי הפרלמנט הם נציגי הצבא, יש להם וטו על שינוי החוקה, ובחוקה נקבע סעיף מיוחד "לכבודה": אדם שמישהו מבני משפחתו הקרובים הוא אזרח זר אינו רשאי להתמודד לנשיאות (כיוון שבנה הוא בעל אזרחות בריטית, היא מנועה מלהתמודד על התפקיד, ובגלל הווטו הצבאי, היא אינה יכול לגרום לשינוי החוקה).

העולם בכה מהתרגשות כאשר סן סו צ'י בת ה־72 יצאה מביתה־כלאה ושבה אל הפוליטיקה. היא יו"ר "המפלגה הלאומית לדמוקרטיה", ומפלגתה זכתה ב־80 אחוזים מקולות הבוחרים. לא פחות.

לפני חודשים אחדים פרץ עימות בין אנשי הרוהינגיה, השייכים למיעוט המוסלמי בבורמה, לבין שלטונות הצבא. לפני שבועות מעטים נהרגו 12 חיילים מידי הכפריים, ומאז חלה עליית מדרגה והארץ גועשת. הצבא הגיב באלימות קשה מאוד. מקרים רבים של אונס אכזרי שהסתיימו במוות בעינויים, רצח המוני, הליקופטרים המגיעים משום מקום אל כפרי הרוהינגיה ויורים ללא אבחנה. ילדים נשחטים לעיני הוריהם ולהפך. תיאורים של אובדן צלם המוכרים כל כך ממקומות אחרים בעולם. האו"ם מזועזע וארגוני זכויות האדם מדברים בפירוש על "רצח עם". הטענה היא שהצבא רוצה פשוט להיפטר מן הרוהינגיה, וכי אין הוא בוחל באמצעים לעשות זאת. יותר ויותר פליטים מוסלמים

בורחים מבורמה, מעידים עדויות זוועה, והעולם מצפה לשמוע את הקול הברור כל כך של זוכת פרס נובל לשלום מ־1991.

אלא שקולה לא נשמע ברמה. היא מתנגדת, כמובן, לאלימות, אבל אינה מוכנה להגדיר את המתרחש כרצח עם, לשכתה מדברת על "מקרי אונס מזויפים" ועל מאבק בטרוריסטים.

עצומה שעליה חותמים מעריציה לשעבר, ומי שחלומם היה לראותה שבה אל הזירה הפוליטית, תובעת מוועדת פרס נובל לשלום בנורווגיה לבטל את הפרס שלה. זה, כמובן, לא יקרה, אבל סביר להניח שתחושתה של ראשת הממשלה בפועל קשה. קשה מאוד לשהות במעצר בית, אבל לפעמים קשה יותר לצאת משם אל הדילמות של העולם האמיתי.