"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

אז לאן מועדות פניו של בוגי?

,עודכן

משה (בוגי) יעלון הוא אישיות חשובה המחפשת את דרכה במערכת הפוליטית הסבוכה, ועדיין לא מוצאת. הדיווחים על הנעשה בפוליטיקה, מסוג הסברות והניחושים, מספרים לנו כי בוגי רוצה "להתחבר", אולי עם יש עתיד של לפיד, אולי עם המחנה הציוני של גבאי, ועוד. כמה מהסברות שונות ומשונות. אבל העדפתו היא לעמוד בראש גוף פוליטי חדש ולקוות כי הבוחר יעניק לו בקלפי את ראשות הממשלה.

ושעון החול מתרוקן לאיטו לקראת הבחירות. בוגי אינו שוקט על השמרים: הוא מתרוצץ בין חוגי בית, ובשבתות לא שובת: מהדורות החדשות מביאות מקצת ציטוטים מדבריו ב"שבתרבות", זוהי הבימה הפוליטית שממנה משמיעים אורחים פוליטיים (לעיתים נעדרי חשיבות) את הערכותיהם (לעיתים חסרות חשיבות) על המערכת הפוליטית. ובוגי, בעיניי, איננו נמנה עם האישים הפוליטיים נעדרי החשיבות, כי הוא, בראש ובראשונה, אדם ישר ועתיר ניסיון.

בשבוע שעבר היה בוגי אורחה של לוסי אהריש בתוכנית "המשפיעים" בערוץ 2. כדרכו, היה ישר וישיר, והוא שב, במענה לשאלות הטובות של המראיינת, אל בארות המים שלו, אל מקורותיו הרעיוניים: הוא לא שב לקיבוץ הרעיוני שלו, לא אל מפא"י המנוחה, אלא אל הימין המדיני. "אין פרטנר", אמר בוגי בטלוויזיה. ואבו מאזן, לדעת בוגי, "ירש את תורת השלבים של יאסר ערפאת".

כאשר הקשבתי ברוב קשב לדבריו, חשבתי להרים טלפון לנפתלי בנט כדי לקרוא לו, אמנם ברוב יומרתי, כדי שיחזר בנמרצות אחר בוגי ויצרפו למפלגתו הבית היהודי. כן, לבית היהודי! כך, לעומת אלה הקוראים להעמיד את הרמטכ"ל ושר הביטחון לשעבר בראש השמאל. אכן, לא פחות מכך, ממש כהמלצתה של אמילי מואטי ב"הארץ" (17 באוגוסט). בוגי, בראש השמאל? הלוא זה האיש שאמר ללוסי אהריש ולנו, ביושר ובישירות: "המלחמה מול הפלשתינים תימשך בכל קו עד שיסלקו אותנו גם מן ההתנחלות הכי גדולה, תל אביב. ההיפרדות (מן הפלשתינים) היא סיסמה". האם אמילי מואטי ואני צפינו באותה תוכנית, באותו בוגי?

הרי מילים אלה של בוגי כאילו הועתקו רק לאחר בחינת ליבו וכליותיו של נתניהו. האם ציטוטים אלה גם יובלטו באולפנים של מערכת הבחירות הבאה, מפיהם של בוגי או יריביו? מכל במת "שבתרבות"? בוגי התפטר או התפוטר מן הממשלה לאחר צירופו של ליברמן למשרד הביטחון, במקומו. בוגי אמור היה לעבור אל לשכת שר החוץ. הוא נעלב ודחה בשאט נפש אפשרות זו. דחה, ומאז נע ונד, "ירד מן הגלגל". וכאשר יש הנוקבים בשמות של הבא, או הבאים, אחרי עידן נתניהו (אמנם מוקדם מדי, הפרשנים!), איזה שם היה מייד מזדקר? ניחשתם נכון, קוראים נכבדים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

יעקב אחימאיר

עיתונאי במשך כל ימי חייו, שדר רדיו וטלוויזיה בשידור הציבורי. שליח רשות השידור הראשון לוושינגטון ("בתחילת שנת 2020 פוטרתי מתאגיד השידור בלי שנמסר לי הנימוק לכך"). "משלב בטוריי זיכרונות ומסקנות מן העבר. מעולם הרהרתי בשינוי משלח ידי - עיתונות. וזאת אף שלא תמיד איכות העיתונות אצלנו ראויה וחפה מחסרונות".

כדאילהכיר