"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

שקיפות המיצ"ב וקוץ בה

,עודכן

בקול תרועה רמה השיק שלשום משרד החינוך אתר חדש, שבו יפורסמו כל תוצאות מבחני המיצ"ב ונתונים על האקלים הבית־ספרי. כמו כן, אפשר יהיה למצוא השוואה בין בתי ספר, צפייה בממוצע הארצי וצפייה בנתוני האלימות במוסד וברמת התלמידים במתמטיקה, שפת אם, אנגלית ומדעים. החידוש שבו התהדר משרד החינוך הוא השקיפות הגדולה לציבור והנגישות הקלה לנתונים. ככלל, שקיפות היא אבן יסוד בחברה דמוקרטית, אלא שבמקרה הזה עלול להיות לה גם מחיר, והשאלה היא מה גובר על מה - הצורך בשקיפות או ההגנה על הפרטיות.

מבחני המיצ"ב, למי שאינו בקיא בפרטים, מוגדרים באתר משרד החינוך כ"מדדי יעילות וצמיחה בית־ספרית". מטרתם הראשונית היא להיות מערכת מדדים בית־ספריים שתספק לעומדים בראש המערכת החינוכית מידע על תפקודי בתי הספר במגוון נושאים, על מנת ללמוד מהתוצאות ולשפר את תהליכי ההוראה והלמידה. בעוד רוב המומחים ואנשי החינוך שמחים על עליית האתר החדש, שמאפשר שקיפות ומידע רב לכל דורש, לדעתי כדאי להתנהל בעניין בזהירות רבה.

בזמן שרבים מההורים בישראל מביטים בערגה במערכת החינוך המונהגת בפינלנד - שבה לא רק הציונים קובעים את עתיד הילדים - עם עליית האתר החדש יש תחושה כי אנחנו הולכים ומתרחקים מכך. בעצם, אנחנו הולכים ומתקבעים יותר ויותר בשיטה של הערכה ומדידה, כך שהתחרות הקיימת ממילא בין בתי הספר לשם השגת ציונים גבוהים תלך ותגבר.

מה שמטריד יותר, ובעיקר, הוא הלחץ שעלול להיות מופעל על התלמידים עצמם. אם עד היום לחשו השמועות בשטח על מורים ש"משחררים" תלמידים הידועים כתלמידים "חלשים" בתואנה זו או אחרת ובאופן לא פורמלי ממבחן המיצ"ב, הרי כעת התופעה עלולה להקצין. עכשיו עלול כל בית ספר לראות עצמו בתחרות עם בתי ספר אחרים, ומי יודע מה יהיו התוצאות, בעיקר עבור התלמידים החלשים במערכת, ומה תהיה מידת הלחץ על התלמידים בכלל.

לכן, כדאי שבד בבד עם שמחת השקת האתר בכלל ויכולת השקיפות בפרט, ישקלו במשרד החינוך להציב בקדמת הבמה את העקרונות שקבעו בעצמם, שלפיהם "ההערכה באמצעות המיצ"ב היא רק אחת מתוך אוסף של כלי הערכה מסוגים שונים ומגוונים". על משרד החינוך לשקול כיצד לאפשר לתלמידים המוגדרים כ"חלשים", כאלו שציוניהם אינם גבוהים, להתקיים בכבוד במערכת החינוכית; כיצד להכניס למערכת גם מושגים כמו יצירתיות, הומניות וכבוד הדדי, ולא רק מלמדים אותם ועליהם אלא באמת מאמינים בהם; כיצד לאפשר לתלמידים לבלוט בתחומים אחרים שהם יכולים להיות חזקים בהם, גם אם אלו אינם נמדדים בציון זה או אחר.

הכותבת היא מנכ"לית פורטל ההורות "עשר פלוס" ומומחית למחקר תרבות נוער

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר