"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

העולם נכשל בבלימת המחלה

,עודכן

חצי שנה של ניטור שפעת החזירים מחלקים שונים של העולם העבירה את ארגון הבריאות העולמי לבצע הערכת מצב איטית, ולהפיק מספר מסקנות כדי לחזות את מה שעלול להתרחש בחודשים הקרובים בעולם.

מניתוח החולי בחלקי העולם שבהם מתפשטת השפעת העונתית בימים אלה, מתברר שהשפעת השלטת היא זו של שפעת החזירים H1N1. המעבדות ברחבי העולם מדווחות על וירוס בעל מבנה דומה, ואין סימנים להופעת וירוסים שעברו שינוי ושהם אלימים יותר מאלה המוכרים לנו מאז פרוץ המגיפה.

התמונה הקלינית של המחלה, הסימנים והתסמינים שלה דומים בכל המדינות וכוללים חום גבוה, נזלת, כאבי גרון, שיעול וקוצר נשימה. מרבית החולים חווים מחלה קלה, אך עם זאת הווירוס עלול לגרום למחלה חריפה ואף קטלנית גם אצל צעירים - ובמיעוטם אפילו אצל אנשים בריאים, אף שזה יחסית נדיר.

עד לאחרונה נרשמו בעולם יותר מ-200 אלף חולים במחלה. עם זאת, קרוב לוודאי שהמספרים גבוהים יותר כיוון שהמעקב, הרישום ובדיקות המעבדה אינם קפדניים כפי שהיו עם פרוץ המגיפה.

במדינות צפופות אוכלוסין הצפי הוא ששיעור החולים עלול להגיע לכשליש מכלל האוכלוסייה. עוד נלמד בעולם כי אוכלוסיות בעלות מעמד סוציו-אקונומי נמוך חשופות יותר למחלה, וייתכן כי מרכיבים תזונתיים עלולים להשפיע על חומרתה.

מיליוני בני אדם כבר קיבלו את הטיפול התרופתי האנטי-ויראלי, שקרוב לוודאי שהוא יעיל, ורק אצל מעטים נמצא חוסר יעילות מול הטיפול. מדינות העולם מתבקשות על ידי ארגון הבריאות העולמי להיערך למגיפה קשה שתצריך אשפוזם של 15 אחוזים מהחולים וחלק גדול מהם יזדקקו לטיפול נמרץ, דבר שהוא כמעט בלתי ניתן להשגה גם במדינות מפותחות ביותר.

מכאן עולה הצורך גם בישראל להיערך כדי למזער את מספר החולים בשיא החורף, כשהמחלה תהיה בעיצומה, ולמנוע ככל האפשר את דרכי ההדבקה הנפוצות כמו הימצאות במקומות הומים וסגורים. במקביל, כמובן, יש להמשיך לפעול כדי למצוא חיסון למחלה.

הכותב הוא יו"ר ביה"ח אסותא ומנהל ביה"ס לבריאות הציבור באוניברסיטת ת"א

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר