"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

חקירות נתניהו: נא לדייק בפרטים

,עודכן

יריביו הפוליטיים של ראש הממשלה בנימין נתניהו הרוצים בסיום כהונתו לאלתר, מציעים לו לנקוט צעדים שלא קיימים בחוק - דבר המעיד על בורות או על רצון להטעות את הציבור. מאז פורסמה בסוף השבוע ההודעה על כוונת המשטרה להמליץ על הגשת כתב אישום נגד נתניהו, פוליטיקאים וגם פרשנים מציעים לנתניהו להשעות עצמו מתפקידו או להודיע על נבצרות.

אלא שהחוק איננו מאפשר לראש הממשלה להשעות עצמו. הוא רשאי כמובן להתפטר על ידי הגשת מכתב התפטרות לנשיא - ואז מתפטרת הממשלה כולה - אבל השעיה לא קיימת כלל בחוק.

גם ההצעה שלפיה כדאי שרה"מ ייצא לנבצרות - מטעה את הציבור במידה רבה; החוק אמנם מאפשר לנקוט הליך של נבצרות, אבל זאת רק במקרה שבו ראש הממשלה איננו יכול דרך קבע למלא את תפקידו. הכוונה בעיקר לסיבות בריאותיות או נפשיות, ואז, לאחר 101 ימים, הממשלה מתפטרת.

חוסר הדיוק וההתעלמות מפרטים מבהירים: יש פן צורם בהסתערות של פוליטיקאים ואנשי תקשורת בימים האחרונים על נתניהו עוד בטרם הוגש נגדו כתב אישום. הגדילה לעשות סימה קדמון ב"ידיעות אחרונות", שכתבה אתמול כי "נתניהו הוא עכשיו בבחינת מת מהלך", וכן כתבה כי נתניהו "עוד לא הולך לשום מקום וכמו שאנחנו מכירים אותו ואת בני ביתו, יצטרכו לגרור אותם מבית ראש הממשלה עם שופל".

בסגנון בוטה לא פחות השתלח פרשן "הארץ" יוסי ורטר, שכתב ביום שישי על נתניהו: "מה נותר לו בחודשים שנכונו לנו מלבד לפרפר ברשת הסבוכה של הקורים שנטווית סביבו? מפחיד לחשוב מה האיש הזה ובני משפחתו מסוגלים להמיט על המדינה הזו בניסיון להסיט את האש הקרבה למעונם".

הסגנון הזה לא רק שאיננו מכובד וראוי, אלא גם איננו משקף את המציאות הנוכחית. החקירה בפרשות השונות עדיין בעיצומה, המשטרה גובה עדויות, חוקרת חשודים ומחתימה עדי מדינה כדי לבסס את החשדות, אבל עדיין לא ידוע מתי וכיצד תסתיים החקירה.

כל מי שעקב במהלך השנים אחרי חקירות המשטרה, זוכר כי היו לא מעט מקרים שבהם המשטרה המליצה על העמדה לדין, אבל היועץ המשפטי לממשלה החליט לסגור את התיק. היו אף ימים שבהם נדרשה המשטרה להעביר את חוות דעתה ליועץ המשפטי ללא כל המלצה. כך שמוקדם לקבוע ולחרוץ גורלות, למרות הפיתוי הרב לצאת בכותרות מרעישות.

לפיכך, אפשר בהחלט להבין שלפוליטיקאים מהשמאל ולפרשנים הרוצים בסיום כהונתו של נתניהו אצה הדרך, אבל אין שום הצדקה שיתייחסו בזלזול ובשאט נפש כזו לאיש העומד בראש ממשלה מכהנת, ושעדיין נהנה מרוב מוצק בכנסת ובוודאי בציבור הרחב.

עם כל הביקורת הלגיטימית על רה"מ נתניהו, גם יריביו יודו שהיו לו גם הישגים בשנות כהונתו ויש לו זכויות, ואין זה מוסיף לכבודם שהם מתייחסים אליו כאילו היה אסקופה נדרסת.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

גדעון אלון

הכותב שימש כתב פרלמנטרי במשך כ-30 שנה, רבות מהן מטעם "ישראל היום"

כדאילהכיר