לפי חוגים קיצוניים ביהדות, חוגים שאני מיודד עימם, בשבועות האחרונים מסתובב ברחובות שלנו, בבתים שלנו, על הכתף שלנו, שד מסוכן. אני פונה אליכם, אזרחים מודאגים. אם בשבוע האחרון נקלעתם למצוקה ו/או מועקה, או אפילו אם סבלתם מדודה שבאה לביקור קצר ונשארה - תדעו שיש לכך סיבה. זה בגלל שד שיצא מארון הספרים היהודי. יותר נכון ברח. ושמו בישראל קטב מרירי. השד הממורמר הזה מוזכר לראשונה בסוף ספר דברים. בנאום הפרידה שלו, כשהוא מיואש מעם ישראל, אומר משה רבנו: "ד-ו-ר ע-ק?-ש-, ו-פ-ת-ל-ת?-ל... ע-ם נ-ב-ל, ו-ל-א ח-כ-ם... ח-צ?-י, א-כ-ל?-ה-ב?-ם. מ-ז-י ר-ע-ב ו-ל-ח-מ-י ר-ש?-ף, ו-ק-ט-ב מ-ר-יר-י". הקטב המרירי הזה, האנרגיה הרעה הזו, מגיע אלינו בדיוק כמו המדוזות. בקיץ. בשלושת השבועות שלפני תשעה באב. יעני, בדיוק עכשיו. המקצוענים קוראים לתקופה הזו תלתא דפורענותא, או בעברית - בין המצרים. אם להסתכל על זה מהזווית המטאורולוגית, מדובר בתקופה הכי חמה בשנה. רותחת. העצבים נשרפים מהר. הפיוז מתאדה. ויכוח על חניה יכול להסתיים בקלות בדריסת הסדרנית ו/או הסדרן עם השפם. או שניהם. תלוי כמה מקום יש לך על מכסה המנוע. מהזווית הסימבולית, בקיץ אין הרבה מים. מים הם חסד. לכן התקופה היא אכזרית. המוח מתייבש, הכנרת מתייבשת, וגרוע מכל - עור הפנים של מיטב דוגמני ארצנו מתייבש ונעלם. אסון לאומי. והכל בגלל השד המרירי הזה. כדי להתגונן יש לזהותו. לפי הגמרא הוא נראה כך: "ר' יוחנן אומר: כולו מלא עיניים, קליפות קליפות ושערות שערות". זאת אומרת, לא מדובר ביצור סקסי במיוחד, יש לו הרבה מאוד גבות. ולא מומלץ להסתכל עליו. בשולחן ערוך מייעצים לנו: "להיזהר מי"ז בתמוז עד ט' באב, שלא לילך יחידי מד' שעות עד ט' שעות משום שבהם קטב מרירי שולט". כלומר, עדיף לא להסתובב בחוץ בין השעות עשר בבוקר לשלוש אחר הצהריים. כשהשמש לוהטת - קטב מרירי שולט. יהיו ודאי קוראים שיתמהו מדוע להתייחס לכל זה ברצינות. מה, אנחנו מאמינים בשדים? האם יש לנו אמונות תפלות? האם אנחנו פרימיטיביים, רחמנא ליצלן? והתשובה היא כן. אף שאנחנו חושבים שאנחנו נאורים ורציונליים ושמאז שהמציאו את הפסיכולוגיה אין עוד שדים - לכל אחד יש שדים. לא רק בארון. כבר אמר רש"י כי "השדים, בני אדם הראשון הם... כל מאה ושלושים שנה שפרש אדם מאשתו היו הרוחות יולדות הימנו". כלומר, לפי המדרש של רש"י היה תאקל בין אדם לחווה. הם רבו. הם לא קיימו יחסי מין תקופה קצרה, 130 שנה. ובזמן הזה אדם חלם על בחורה אחרת - לילית. וכתוצאה מהחלומות נולדו השדים. ואני מפרש: השד לא נורא כל כך. מדובר בעצם בחוסר מימוש של הפוטנציאל האישי של כל אחד, מה שמביא לתחושת מרמור והחמצה שאוכלת אותך מבפנים אבל יוצאת החוצה בכל מיני צורות משונות ומזיקות. והנה עצה כללית. אל"ף, שימו קרם הגנה. זה תמיד טוב. ובנוסף, בימים אלו יש להרבות באהבת אדם, אהבת חינם. אף שזה קשה כי בחום הזה כולם מעצבנים אותך, רק כך ננצח את הקטב המרירי של ימי בין המצרים.
בין המצרים
מערכת היום
מערכת "היום“ מפיקה ומעדכנת תכנים חדשותיים, מבזקים ופרשנויות לאורך כל שעות היממה. התוכן נערך בקפדנות, נבדק עובדתית ומוגש לציבור מתוך האמונה שהקוראים ראויים לעיתונות טובה יותר - אמינה, אובייקטיבית ועניינית.
