טראמפ מחזק את הבסיס

טראמפ מקווה שהקפאתה של התוכנית לשילוב טרנסג'נדרים בצבא תהיה צעד בונה אמון עבור "שומרי החומה והמגדל" האידיאולוגיים שבמפלגתו

השבוע האחרון היה סוער במיוחד עבור הנשיא טראמפ, במיוחד לנוכח שני אירועים שהתרחשו במהלכו. הראשון היה החלטתו המפתיעה - באמצעות סדרה של ציוצים - לאסור על חברי הקהילה הטרנסג'נדרית לשרת בצבא, ואילו השני היה הדחתו בפועל של ראש סגל הבית הלבן, ריינס פריבוס, והחלפתו בשר לביטחון המולדת והגנרל המעוטר בדימוס, ג'ון קלי.

למרות העובדה שהקשרם המיידי של שני האירועים הללו היה שונה, הם נגזרו ביסודם משאיפה מרכזית אחת המקשרת ומגשרת ביניהם. מדובר ברצון הנשיאותי לשמר את בסיס התמיכה בקרב האגף השמרני של התנועה הרפובליקנית, על רקע שאיפתו של טראמפ להביא להתפטרותו של שר המשפטים שלו, ג'ף סשנס. ואכן, יש לזכור שמי שהיה עד לא מכבר תומכו הנאמן והמסור ביותר של הנשיא, הפך לאחרונה בעיניו לסדין אדום ולאישיות בלתי רצויה שיש להרחיקה מן הקבינט. זאת בגין החלטתו של שר המשפטים להשעות את עצמו מכל מעורבות בחקירת "הקשר הרוסי" לנוכח פגישותיו עם השגריר הרוסי בוושינגטון, סרגיי קיסליאק.

החלטה זו עוררה עליו את חמתו של הבית הלבן, שציפה שסשנס יוציא עבור טראמפ את הערמונים מן האש וידיח את אויבו המושבע, הנתפס בעיניו כאיום מוחשי על נשיאותו - הלוא הוא החוקר המיוחד רוברט מולר. מאחר ששר המשפטים הרחיק את עצמו מטיפול בסוגיה, שואף כעת טראמפ למנות לו מחליף צייתן, שיסיר סוף־סוף מדרכו את מולר, שחקירתו את שערוריית "פוטינגייט" הולכת ומסתעפת. זאת בתקווה שבכך ייסתם הגולל על בדיקת הפרשה. ואולם דא עקא שסשנס הוא חביבו של האגף השמרני בתנועה הרפובליקנית, ועמדותיו הנחרצות בסוגיות כגון הגבלת ההגירה לארה"ב מציבות אותו בעמדת מנהיגות והשפעה מרכזית בקרב ציבור זה.

וכך, על רקע הקושי הפוליטי העכשווי להדיח את שר המשפטים, אפשר להבין את מקורן העיקרי של שתי ההחלטות שטילטלו את וושינגטון בימים האחרונים. לגבי המדיניות החדשה, שעליה הכריז הנשיא בסוגיית השירות הצבאי של טרנסג'נדרים, מדובר בהסטת ההגה ימינה אל עבר הבסיס הרפובליקני השמרני והדתי, המתנגד בתוקף לשילובם של חברי קהילה זו בצבא. טראמפ מקווה שהקפאתה של התוכנית לשילובם של טרנסג'נדרים בצבא (שהיתה אמורה לצאת לפועל בינואר 2018), תהיה צעד בונה אמון עבור "שומרי החומה והמגדל" האידיאולוגיים שבמפלגתו, שיאפשר לו להדיח את יקירם שר המשפטים מבלי שיסתכן בשחיקת מעמדו בקרב פלח תומכים זה.

ובאשר להחלטה המרכזית השנייה, שהתקבלה בסוף השבוע, על מינויו של ג'ון קלי לתפקיד הרגיש והמורכב של ראש סגל הבית הלבן במקומו של פריבוס המתפוטר, דומים הם פני הדברים. אף שפריבוס לא הקרין מנהיגות נחרצת ואפקטיבית, "חטאו" העיקרי היה נעוץ בעובדת היותו נציג מובהק של הזרם המרכזי והפרגמטי במפלגה. ומעובדה זו נגזר גורלו הפוליטי. כמו בהחלטה על שינוי המדיניות כלפי גיוסם של טרנסג'נדרים, היתה פרישתו הכפויה של ראש הסגל מעוגנת ברצונו של הבית הלבן למנוע פגיעה בקרב הגרעין הקשה של תומכיו האידיאולוגיים על רקע הקרע המחריף עם סשנס. ואכן, בניגוד לפריבוס, נמנה קלי הקשוח והניצי עם חביביהם של אנשי הפלח השמרני והאולטרה־שמרני במפלגה. לכן יוכל, כך מקווה טראמפ, להיות תחליף מקובל לשר המשפטים, שימיו בקבינט בממשל, ככל הנראה, קצובים.

בה בשעה מצופה מקלי לצקת דפוסים של עבודת מטה מסודרת בסביבתו המיידית של הנשיא. העובדה שלפנינו לוחם ללא חת, שכמו סשנס פעל ללא לאות - בתפקידו כשר לביטחון המולדת - למניעת כניסת מהגרים בלתי חוקיים לארה"ב, אמורה לסייע לנשיא בקרב תומכיו מן האגף הימני של המפה ברגע שבו יורחק שר המשפטים מן הקבינט. הימים והשבועות הקרובים יבהירו אם אירועים אלה אכן היו פתיח בלבד לדרמה הגדולה המצפה לעם האמריקני מעבר לפינה.