נסיבות מקלות | ישראל היום

נסיבות מקלות

במערב הפרוע, שולפים הבוקרים אקדח ויורים. במדינה מתוקנת, אזרח אינו אמור להיות שריף היורה בכל צל חולף, או מוציא לפועל של גזר דין מוות, כאשר הוא גם השופט וגם התליין. תפקידים אלה מסורים לכוחות הביטחון ולמערכת המשפט, ולהם בלבד.

אכן, במקרים רבים, התיאוריה היפה אינה תואמת את המציאות. התערערות הביטחון האישי היתה לחלק מסממני החברה הישראלית בשנים האחרונות, ומחייבת תגובה ראויה. המשפט הפלילי מכיר בזכות להגנה עצמית שלפיה במקרים מסוימים יכול אדם להיפטר מאחריות אם עשה מעשה פלילי לצורך לגיטימי שהוכר בחוק, ובכלל זה הגנת הרכוש.

בעקבות פרשת דרומי, אושר בכנסת לפני שנה תיקון לחוק, שמבוסס על הרעיון עתיק היומין של "דין רודף" שבמשפט העברי, וידוע גם ככלל "הקם להורגך - השכם להורגו". החוק החדש מאזן בין הצורך הבסיסי של אדם להגן על ביתו ורכושו לבין הותרת תפקיד השמירה על החוק בידי הרשויות. למרות שהתיקון נחקק לאחר מעשה, לפי כללי המשפט הפלילי הוא עשוי להקל עם דרומי.

על בית המשפט לתת דעתו לחומר הראיות, ולקבוע האומנם תגובת דרומי היתה סבירה בנסיבות המקרה, והמעשה אכן היה "דרוש באופן מיידי" להדיפת הפורץ. דרומי לא יזכה להגנה אם ייקבע ש"המעשה לא היה סביר בעליל, בנסיבות העניין". עמימות ההגדרה, "מעשה לא סביר בעליל", מותירה לביהמ"ש מרחב גדול של שיקול דעת. תרגומה עשוי להשפיע על מקרים דומים אחרים, ומכאן חשיבותו.

נקל לשער שנסיבות המקרה המיוחדות יקלו עם דרומי, אם לא בהרשעה, אז בגזירת העונש. יש לקוות כי בהכרעת הדין יתבטא גם הצורך בהצבת סכר מפני שימוש לרעה בעקרון "ההגנה העצמית", הלגיטימי כשלעצמו, למטרות פסולות, ושהכלל לא ייקבע לפי לאומו של התוקף, אלא יוחל בצורה שוויונית על הכל.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר