לעבות את האבטחה - ולמנוע פיגועי חקיינות

בימים האחרונים נכתב רבות על ההסתה על ידי גורמים ערביים, פוליטיים ודתיים, על נפיצות הר הבית וסוגיית שערי המגנומטר. אותם גורמים עושים הון פוליטי ואישי במחיר הבערת הרחוב הערבי והפלשתיני, והכל במטרה לערער את היציבות האזורית בתקופה שנחזתה להיות תקופת זוהר ביחסי ישראל והעולם הערבי המתון.

בערב שבת אירע הפיגוע המזעזע באכזריותו בחלמיש של מפגע בודד, בן כפר שכן, המכיר היטב את השטח שבו פעל. אותו מחבל, שניזון מההסתה ברשתות החברתיות, אימץ את דרכי הפיגועים הקודמים: זה שהתרחש באיתמר, שבו נרצחו באכזריות מזעזעת בני משפחת פוגל ז"ל, ורצח דפנה מאיר ז"ל בעתניאל לנגד עיני ילדיה. גל פיגועי הבודדים בשנתיים האחרונות סובב סביב מוטיב "אל־אקצא בסכנה" וההסתה הגועשת.

אף על פי שהפיגוע היה צפוי, הוא כמעט בלתי ניתן לגילוי מוקדם, זאת למרות כוננות השיא של כלל מערכת הביטחון - אנשי השב"כ, צה"ל ומשטרת ישראל. בעת כזו מחפשים כל סימן מעיד למפגע טרם יציאתו לפיגוע, ויש סיכולים. עם זאת, אין יכולת אמיתית לסגירה הרמטית, שכן קיים פער מודיעיני, ולדאבוננו, פיגוע אחד שמצליח הוא 100 אחוזי הצלחה.

בימים כאלה יש להמשיך לפעול, הן ברמה האופרטיבית והן ברמה המדינית. חשוב ביותר להגיע להבנות עם ירדן, הוואקף הירדני הפועל בהר, מצרים ומדינות נוספות כגון סעודיה, זאת בחסות ארה"ב.

התיאום מול הרשות הפלשתינית הוא קריטי, לא פחות. ניתן לגבש מתכונת בידוק אפקטיבית ללא האמצעים השנויים במחלוקת דוגמת המגנומטר. יש להרגיע את השטח כדי למנוע פריצת אינתיפאדה חדשה. "אינתיפאדת המגנומטרים" עדיין ניתנת למניעה.

ככל שהשטח בוער, כך חייב צה"ל לעבות את האבטחה ביישובים ביהודה ושומרון ובצירים בעייתיים באמצעות כוחות איכותיים על מנת למנוע פיגועי חקיינות, שלצערנו עוד יבואו. האחריות לביטחון חלה גם על המתיישבים, שחייבים להפעיל כוחות כוננות ולהסתובב כל העת חמושים וערניים.

לצד כל זאת, יש לעצור מסיתים מקרב אנשי התנועה האסלאמית, מסיתי ארגונים סביב הר הבית בירושלים ואימאמים המסיתים במסגדים הן בישראל והן ביהודה ושומרון. עלינו לשלם את "מחיר" המדינה הדמוקרטית שלנו, ולהמשיך לשמוע את דברי ההסתה של חלק מחברי הכנסת, בעיקר אנשי בל"ד, שעושים שימוש ציני בחסינותם ומלבים את הרחוב. יש גורמים שמרוצים מהמצב הקיים כאשר הרחוב רותח ושלטון אבו מאזן בסכנה, ובראשם חמאס ומתנגדי אבו מאזן כמו דחלאן. עלינו לעשות הכל כדי להרגיע את המצב ולהחזיר את היציבות והשקט לירושלים ולרחוב הערבי. חוסננו מצוי גם ביכולת לוותר ולבחור בדרכים טקטיות שונות כדי שנרוויח ברמה האסטרטגית.