מה הסיפור

התחלתי לכתוב לפני שהתחלתי לקרוא. לא, אני לא מתכוון לכך שבילדותי התחלתי לכתוב בלי לדעת לקרוא, אלא על עצמי כ"כותב", כבנאדם שמתפרנס (או יותר נכון מתיימר להתפרנס) מכתיבה. לא קראתי ספרים עד אמצע שנות ה-20 שלי, לא ידעתי ממי אני מושפע, או, מנגד, על איזה כותב ענק אני השפעתי.

ראיתי איך אורי מלמיליאן בועט בעיטת עונשין, וזה היה בשבילי עולם ומלואו יותר מכל סידרת ספרי "ג'ינג'י" (נניח) שילדי כיתתי קראו. מ"אבא גוריו" אני זוכר רק נזלת, אנטיגונה עוררה בי אנטגוניזם.

שבוע הספר, אם כן, לא היה בשבילי. מי אלה האנשים שבאים לכיכר מלכי ישראל (דאז) ומפשפשים בדוכנים הלא ברורים האלה? מה זה השמות האלה שמעל הדוכנים המוזרים של הוצאות הספרים, ומי הם, לעזאזל, הסופרים האלה שהרמקול מכריז על בואם לחתום על ספריהם?

"לאודי, בהוקרה"? סליחה, חביבי, אבל אתה לא אריק קלפטון, אה? מה, בילדות לא בחרו אותך כשעשו כוחות בכדורגל כי העדפת לאסוף חלזונות ואתה עוד תחתום לי? יש לך חבר דמיוני וכתבת על זה ספר?

לאט לאט, עם הזמן, עם הכתיבה, התחלתי לקרוא. אני מתחיל לצמצם פערים ביני לבין עם הספר (אלה שלא בחרו אותם לכדורגל) ואני מתמוגג מכל רגע.

כן, בהתחלה היה החשש שאמצא מישהו ש"כותב כמוני" ולא יהיה לי על מה לכתוב. אבל אחר כך, כשאתה מבין שלא ה"מה" הוא החשוב אלא ה"איך", נפתח לך חור הצלה בקנה הנשימה הסתום. ופה אנחנו מגיעים אל שבוע הספר עצמו.

אני ועוד רבים וטובים לא ניגשנו כלל לשבוע הספר בגלל ה"איך" שלו. ה"איך" שלו, שמתחיל בלימודי הספרות המשעממים בבית הספר, בהפרדה הטוטאלית של ספרות מדברים אחרים (ספורט, מוזיקה וכן הלאה), בפופמוזיות של שבוע הספר שנראה, אז, בנערותנו, כדבר הכי לא צעיר.

פעם בשנה, עשרות דוכנים, במאסיביות דידקטית, כי "אנחנו עם הספר".

העניין הוא שהמצב הולך ונהיה חמור יותר ויותר (המשפט הבא יראה כמה הזדקנתי, מוכנים-), והילדים של היום תקועים מול מחשב כל היום; כל רצונם הוא לעבור עוד שלב במשחק המחשב, האורגזמה המוחית מתפרשת על זמן קצוב. לנערים בגיל ההתבגרות ספרים היו משעממים אז, והם עוד יותר משעממים היום.

אפשר וצריך להתחיל את שבוע הספר לא רק בשבוע הספר. להתחיל אותו בעיתוני הספורט שיכולים להציע סיפורי כדורגל בהמשכים; לשלב רצועת הקראה בתוך דיסק רוק, ללמד את אבידן בשיעורי הספרות, להכניס קטעי קריאה במשחקי מחשב - נגיד, בכל פעם שהדמות של בוקובסקי מעיפה אנשים מחלונות והמשחק מתקדם שלב - תופיע הפסקת קריאה.

כן, זה יכול להיות ה-דבר לנער המחוצ'קן האנטי-ממסדי. שירה בתוך משחק מחשב? כן, "איך" ולא "מה"'. בואו נתחיל את שבוע הספר לא בשבוע הספר.