האכזבה של אובאמה בלבנון

בנאום ההיסטורי שנשא נשיא ארה"ב, ברק אובאמה, לפני מספר ימים בקהיר, הוא לא הזכיר כלל את לבנון ואף לא את ארגון חיזבאללה המטיל, בשליחותה של טהרן, את צילו המאיים על לבנון ועל האזור כולו.

אבל גם בלא שהוזכרה במישרין, לבנון היתה נוכחת בנאומו של אובאמה וברור כי הוא כיוון את דבריו לא במעט גם אל אזרחיה, ההולכים היום אל הקלפיות. הבחירות הללו הן המבחן המעשי הראשון של הנשיא האמריקני ותוצאותיהן ילמדו אם עלה בידו, באמצעות הנאום בקהיר, להעלות את המזה"ת על דרך של מתינות, סובלנות ושלום.

סקרי דעת הקהל של הימים האחרונים בביירות מלמדים כי אובאמה עתיד לנחול אכזבה, וכי חיזבאללה ותומכיו הם שיזכו בבחירות ואף יהיו שותפים מרכזיים בממשלה הלבנונית הבאה. אבל גם אם המחנה הפרו-מערבי והאנטי-סורי יזכה ברוב קטן, ברור לכל כי חיזבאללה יוסיף לעשות בלבנון ככל העולה על רוחו. אחרי הכל, הדמוגרפיה לצידו, תודות לשיעור ריבוי טבעי גבוה בקרב בני העדה השיעית שאותם הוא מייצג.

צחוק הגורל הוא כי כינונה של ממשלה לבנונית פרו-מערבית, אנטי-סורית ואנטי-איראנית היה אחד מהישגיו החשובים של ג'ורג' בוש באזור. אובאמה, המבקש להתנתק ממורשת בוש, עשוי לעומת זאת להיכנס אל ספרי ההיסטוריה כמי שבתקופתו נחל דווקא מחנה הרדיקליות וההתנגדות לשלום - ניצחון בבחירות. לכך עשויה להיות השפעה הרסנית על חלקים אחרים של המזה"ת שאף בהם מתחולל עימות קשה בין מחנה המתינות והשלום לבין המחנה הרדיקלי, בהנהגת איראן ובהשתתפותם של סוריה, חיזבאללה וחמאס.

נותר, אפוא, רק לקוות כי המשך דרכו של אובאמה יהיה מוצלח יותר, וכי לטווח הארוך יתגלה נאומו בקהיר כאפקטיבי יותר מאשר האפקט האפסי שהיה לו כנראה על המצביעים בלבנון. אלו העדיפו, כנראה, להישאר נאמנים למסורות ולנאמנויות העבר על פני הליכה בעקבות חזונו של אובאמה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו