מלך הרייטינג תמיד אהב "צומי", תשומת לב - והפעם, כנראה, יקבל אותה, ובמנות גדושות. סל העבירות הפוטנציאליות שבהן עשוי להיות מואשם טופז מלא במיוחד. קשירת קשר לביצוע פשע, גרימת חבלה בנסיבות מחמירות, תכנון לביצוע פשע, תקיפה בנסיבות מחמירות, שיבוש חקירה ואולי גם ניסיון לסחיטה באיומים הם רק חלק מהעבירות, שסכומן הכולל מגיע לכמה שנות מאסר. רייטינג מכובד לכל הדעות. כפי שעולה ממה שפורסם עד כה, העבירות תוכננו בקפידה. לא היה כאן מעשה ספונטני, שנעשה בתגובה מיידית לקנטור, או כשל חד-פעמי. היה זה מהלך שנעשה בקור רוח, ולווה בתכנון מדויק ומדוקדק, תוך קשירת קשר לביצוע פשע, גיוס שותפים לעבירה ומודעות מלאה למעשים ולתוצאותיהם האפשריות. בעיני חלק מהציבור, הודאתו של טופז עשויה להקהות מעט את חומרת המעשים. כך גם ה"חרטה" וה"צער". אך בכך בדיוק טמונה הסכנה. במשך יותר משבוע ידע טופז כי הוא חשוד, אך לא מיהר להתנצל. להפך - הראשון בבידור, שלרגע שב להיות הראשון בברבור ובבריונות, נתן לתקשורת להמשיך ולכרכר סביבו. גם בימים האחרונים, לאחר שחש כי המשטרה בעקבותיו, פעל לפגוע בעמוס רגב, עורך "ישראל היום", ובה בעת הכחיש בעזות מצח כל קשר למעשים. "מישהו אכזר, מטומטם, הפיץ שמועה", אמר. טופז לא הודה, ולא עזב. לכן ראוי שלא ירוחם. "הבעת הצער" שנשמעה רק אתמול מפיו היתה אנמית מדי, מעטה מדי, מאוחרת מדי. אין בכוחה למחות את רגעי האימה שחוו שירה מרגלית ובנה בן ה-7, או את הסיוט והכאב, הפיזי והנפשי, שעברו על אבי ניר ובועז בן ציון. פעמים רבות, רבות מדי, משמשת הודאת נאשם בשלב מוקדם נסיבה מקלה. בית המשפט נוטה להתחשב בזמן השיפוטי שנחסך, בחרטה, ובשיתוף הפעולה שמונע מהקורבנות את הצורך לבוא ולהעיד, שלעיתים משול לשחזור רגעי האימה. מן הסתם, גם תורה של הצעת הסדר הטיעון בוא יבוא. אך בנסיבות המקרה הנוכחי, דווקא משום שמדובר ב"סלב" ובמושא קנאה לרבים, אסור שעובדות אלה יביאו לעיוות דין. "אין מרחמים בדין", אמרו חז"ל. במקרה הנוכחי, ראוי שגם בית המשפט יפנים זאת. איומים ותקיפה בנסיבות מחמירות אינם שעשועון טלוויזיה, ולא כל האולם במה. הקלות הבלתי נסבלת שבה מתייחסים אצלנו למעשי בריונות ("איני מבין מה רוצים ממרשי", התגונן אמש פרקליטו של אחד החשודים המרכזיים בפרשה, "זה רק איומים") מחייבת פעולה מהירה, מחמירה ונחרצת. אסור שעבירות חמורות מעין אלה יתקבלו בסלחנות, ויצטיירו בעיני הציבור כעוד משחק שובבות שטותי מבית מדרשו של מלך הרייטינג שראוי לחמלה ולקריצת עין. העלמת העין מפרשיות האלימות וההטרדות המיניות שבהן היה מעורב טופז בעבר מעוררת תמיהה וסלידה. אילו טופלו בזמן, בחומרה הנדרשת, אפשר שהיה נחסך מאיתנו, מטופז ובעיקר מקורבנותיו - המחזה העגום והכואב הנוכחי.
