חקירת פרשת בזק עוד בחיתוליה: חכו עם המסקנות

בעת ששורות אלו נכתבות איש אינו יודע, כולל לא חוקרי הרשות לניירות ערך, מה יהא בתום חקירת פעילות בזק, מנהליה ובעליה. גם לאחר הגשת המלצות, יש גורמים המוסמכים להכריע באשר למשמעותן. במדינה דמוקרטית ההכרעה מתבצעת בבתי המשפט. בישראל בשנים האחרונות התפתחה פרקטיקה, שלפיה כלי תקשורת מוכרים מעמידים לדין, שופטים ומוציאים לפועל.

יש להצטער על כך שמוסד מבקר המדינה הפך להיות כלי שרת בידי בעלי אינטרסים פוליטיים מובהקים. אין לחשוד במשרד מבקר המדינה שהוא מונע בדו"חות שלו ממניעים פוליטיים, אולם פרסומם בסמוך מאוד לבחירות האחרונות, ועכשיו בעיצומה של חקירה, מעורר לפחות מראית עין של ניגוד עניינים בעבודת משרד המבקר. מותר, כמובן, לבקר את המבקר.

להתרשמותי, רבים מאלה שמנופפים בדו"ח כלל לא קראו אותו עד סופו, לא ירדו לעומקו ולא התעניינו כלל במסקנותיו. משרד מבקר המדינה היה חייב להיות ער לשימוש שייעשה בדו"ח במועד פרסומו. במשרד ידעו את שנכתב בדו"ח, והיה עליהם להפנים את הפרשנות המוטה שתינתן לו בעיתוי הפרסום. מי שטוען, במישרין או במרומז, לחוסר תמימות של עובדי מדינה בכירים, לא יכול להתעטף בצדקנות מיתממת. למבקר המדינה אין חרב וארנק, יש לו את אמון הציבור. שחיקת אמון הציבור על רקע האמור לעיל היא פגיעה מוחשית במוסד ביקורת המדינה.

קיים פער משמעותי מאוד בין האווירה שמייצר הדו"ח לבין סיכומו. בדו"ח אין ראשית ראיה או קביעה מעוגנת עובדתית כי הקשר הקיים לכאורה בין ראש הממשלה לבין שאול אלוביץ' הוביל לקבלת החלטות לא ענייניות בנושאים הקשורים לבזק. אילו זו היתה התרשמות המבקר, בידיו סמכות להורות על העברת הדו"ח לחקירת משטרה. כל מה שצוין בסיכום הדו"ח הוא שיש צורך לחדד את ההוראות בענין הצהרת זיקות של שרים ועובדי ציבור.

המבקר מתייחס בדו"ח לשאלה עקרונית בדבר היחס שבין השר לבין מנכ"ל המשרד. אפשר להתרשם כי גישת המבקר היא שמנכ"ל משרד ממשלתי הוא סוג של בובה על חוט, חסר שיקול דעת ובאופן אוטומטי כל זיקה של השר היא גם זיקתו שלו. המבקר הבין כי מדובר בקביעה בעייתית, ולכן הציע בסיכום הדו"ח לקיים בחינה עקרונית של הסוגיה. אכן קביעה ראויה.

משרד המשפטים השיב נכוחה למבקר המדינה וטען כי למנכ"ל יש שיקול דעת עצמאי. זיקה אישית של השר אינה גורמת אוטומטית לזיקה של המנכ"ל. עם כל הכבוד למבקר המדינה, הוא אינו בוחן כליות ולב. על פי הפסיקה, נדרשות הוכחות אובייקטיביות כדי להכריע בקיומה.

בדו"ח המבקר אין ראשית ראיה כי שיקול הדעת של המנכ"ל היה מוטה או שנתקבלו החלטות חריגות במשרד התקשורת בזמן כהונת ראש הממשלה או בזמן כהונת השר צחי הנגבי.

משרד התקשורת גם הוא הדגיש כי החלטות הנוגעות לבזק לא הובאו לידיעת ראש הממשלה. הוא לא לקח חלק בקבלתן, וגם ההחלטות קודם הסדר ניגוד העניינים נעשו בהליך מסודר בליווי ייעוץ משפטי ועל פי כללי מינהל תקינים. אפשר כמובן לחשוד גם ביועצים משפטיים שהם שכירי חרב של השרים. לא היתה שום אינדיקציה שהחלטות משרד התקשורת היו מוטות באופן חריג לטובת האינטרסים של קבוצת בזק. אילו היו כאלה, פני הדברים היו שונים.

משרד מבקר המדינה חשוב מכדי שיהפוך כלי נשק בידי אלה שמנהלים כבר שנים ארוכות ניסיון להחליף שלטון בישראל בלי בחירות.