"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

דיפלומטיה בין פריז לבודפשט

,עודכן

לראש הממשלה בנימין נתניהו מתוכננות בימים הקרובים כמה פגישות חשובות ביותר באירופה: תחילה עם נשיא צרפת החדש, עמנואל מקרון. מעט מאוד ידוע על עמדותיו בכל הנוגע לישראל ולמזה"ת, אולם כמה מהאנשים המקיפים אותו השמיעו בעבר עמדות בעייתיות ביותר מבחינת ישראל. הכימיה שתיווצר, או שלא, בפגישה בין השניים, עשויה להיות בעלת השפעה מכריעה על יחסי צרפת וישראל, וכן על יחסי אירופה וישראל בשנים הקרובות.

מקרון הוא אירופאי בנשמה ורואה בחיזוק האיחוד אחת ממטרותיו הראשיות. קרבתו הרבה לקנצלרית גרמניה אנגלה מרקל מעידה על הכיוון שאליו הוא חותר: יצירת גרעין הנהגה אירופי גרמני־צרפתי חזק, שינסה להוציא את האיחוד מהמשבר הקשה שבו הוא נתון.

לאחר מכן צפוי נתניהו לשנות אווירה: במהלך ביקורו הרשמי הראשון של ראש ממשלה ישראלי בהונגריה יהיה נתניהו אורחם של מנהיגי ארבע מדינות "קבוצת וישגראד" - פולין, הונגריה, צ'כיה וסלובקיה – הנחשבות גוש האופוזיציה התקיף ביותר להנהגה הגרמנית־צרפתית המשותפת של האיחוד האירופי. מדינות אלו הובילו, בין השאר, את ההתנגדות הנחושה למדיניות המתירנית של קליטת פליטים ומהגרים, שיזמה הקנצלרית מרקל, ולפיזורם של הפליטים והמהגרים בין כל מדינות האיחוד. מדיניות הפנים של ממשלות פולין והונגריה הנוכחיות, בעלות הקו הלאומני־שמרני, הנתפסת כמאמץ שיטתי לערער את הדמוקרטיה ולפרק את מעוזי יריביהן הפוליטיים, הביאה את מוסדות האיחוד האירופי לאיים שוב ושוב בהטלת סקנציות על ורשה ובודפשט.

"קבוצת וישגראד" התרופפה קמעא לאחרונה, שכן סלובקיה וצ'כיה מוצאות עצמן תחת לחצים גוברים מצד ברלין. בכל מקרה, מדינות אלו נחשבות כיום לחברותיה הטובות ביותר של ישראל באירופה.

אך אליה וקוץ בה: התמיכה בישראל באה מצד מפלגות שלטון, המפלרטטות עם ימין קיצוני אנטישמי. הונגריה היא דוגמה מצוינת לכך. ראש ממשלת הונגריה, ויקטור אורבאן, מעולם לא הסתיר את הערכתו הרבה לנתניהו. ממשלתו לחצה רבות כדי שיגיע לביקור רשמי.

והנה, דווקא ערב הביקור המיוחל יצר ממשלו של אורבאן שני מצבים, שהאפילו על ההכנות להגעתו של נתניהו. תחילה נשא רה"מ ההונגרי נאום שבו שיבח את הדיקטטור מיקלוש הורטי, משתף הפעולה עם הנאצים שהנהיג חוקים אנטישמיים בארצו עוד לפני גרמניה הנאצית. לאחר מכן - שלטי החוצות נגד המיליארדר ג'ורג' סורוס, הונגרי ממוצא יהודי המממן גופים אנטי־ממשלתיים בהונגריה, כמו במדינות רבות אחרות בעולם ובכלל זה בישראל. לכאורה, אין בשלטי הרחוב הללו מסר אנטישמי מובהק, אך בחברה ההונגרית יש מסרים המובנים לכלל מבלי שייאמרו מפורשות. סורוס מסמל בעיני רבים בהונגריה את שליטתם של יהודים בארצם ובעולם.

הונגריה כבר נמצאת במערכת בחירות, ויריביו העיקריים של אורבאן הם מהימין הקיצוני, הנאצי, הגזעני והאנטישמי. צילומים משותפים עם ראש ממשלה ישראלי יעניקו בידי יריביו של אורבאן מהימין תחמושת רצויה ביותר. הוא יוצג בידיהם כעושה דברה של היהדות הבינלאומית. נתניהו יזדקק לדיפלומטיות רבה כדי לצאת משדה המוקשים הזה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

אלדד בק

חיפאי גאה. כתב "ישראל היום" באירופה. בעבר כתב לענייני ערבים בגל"צ וב"חדשות" וגם עורך חדשות החוץ של "הארץ". אחד העיתונאים הישראלים הבודדים שדיווחו ממדינות אויב כאיראן, סוריה, לבנון, עיראק ועוד. למד ערבית ואסלאם בסורבון בפריז. היה כתב בצרפת, באוסטריה ובגרמניה של כלי תקשורת ישראלים שונים ("ידיעות אחרונות", "מעריב"). פרסם שלושה ספרים: "מעבר לגבול - מסעות לארצות אסורות", "גרמניה, אחרת", "הקנצלרית - מרקל, ישראל והיהודים".

כדאילהכיר