העולם כמרקחה

תחושה של דאגה ואי שקט שוררת כעת בקרב יהודי ארה"ב. עצם מועמדותו של צ'רלס פרימן לראשות המועצה הלאומית למודיעין של ארה"ב, אף על פי שנדחתה, היתה כשלעצמה בעלת השפעה טראומטית על יהודים אמריקנים רבים, שגם כך מצויים במתח לקראת ההכפשה הפוטנציאלית של ממשלת נתניהו.

פרימן, אשר נתמך בידי הממשלה הסעודית, טען כי מינויו בוטל עקב קונספירציה שנרקמה בידי מנגנוני הלובי היהודי רב העוצמה, ודברי התוכחה שלו פורסמו בהבלטה בתקשורת האמריקנית. יהודי ארה"ב, אשר במשך מחצית המאה הקודמת התגאו בזכותם הדמוקרטית לקיים פעילויות שתדלנות לקידום האינטרסים שלהם, כמו שמותר לכל קבוצה אנושית אחרת, נדהמו מההתקפות כלפיהם.

באווירה מתוחה זו, שהקצינה בשל סימנים למדיניות מדאיגה מצד ממשל אובאמה בכל הנוגע לרצונו "להושיט יד" לקבוצות ג'יהאדיסטיות, רבים מקרב יהודי ארה"ב חוששים שבעתיד יופעלו על ישראל לחצים להקריב אותה כקורבן ובכך להרגיע את המוסלמים.

יש לציין כי 78 אחוזים מיהודי ארה"ב שהצביעו בבחירות לנשיאות בחרו באובאמה. בנסיבות נורמליות נתון זה עשוי היה לספק להם צידוק מובן להביע דאגה לגבי מדיניות שהם חשים כי תסכן את ביטחון ישראל. אבל חלק מהיהודים מהססים להיתפס כמי שמטיחים ביקורת בממשל דמוקרטי חדש שבראשו נשיא פופולרי.

יש להם גם חשש מתסיסה אנטישמית המתגברת על רקע המשבר הכלכלי ולכן הם מעדיפים להחריש. אך הסיוט, שמעטים מקרב יהודי ארה"ב מוכנים אף לחשוב עליו, הוא שגם את ארה"ב ישטוף הגל האנטישמי שפוקד כעת את אירופה - וזו, למרבה הצער, המציאות בקמפוסים בארה"ב.

בהקשר זה, ועידת דרבן מייצגת מבחן ליכולת ולרצון של מנהיגי יהדות ארה"ב לעמוד איתנים. הדעות חלוקות לגבי האסטרטגיה שיש לנקוט.

כידוע, בסופו של דבר, לאחר לבטים רבים, הממשל האמריקני נסוג מהחלטתו להשתתף בוועידת דרבן 2. זה קרה בעיקר בשל סירובה של ועדת ההכנה לשלם מס שפתיים ולשנות את מסמך הטיוטה הראשוני שעשה דמוניזציה של ישראל וללא בושה קידם מטרות איסלאמיות צרות.

אולם למרבה הצער, כעת מתברר כי היה מוקדם לחגוג את נסיגתה של ארה"ב. ההחלטה שלא להשתתף נעשתה בלוויית הודעה שהדבר יישקל בשנית אם תשונה הטיוטה ויימחקו כמה מהחלקים הפוגעים ביותר.

למעשה, מאז הגיעו מארגני ועידת דרבן להבנה שאם יקבלו נוסח מקוצר ארה"ב עדיין עשויה להשתתף, והדבר יעודד מדינות מחרימות נוספות ללכת בעקבותיה.

הטיוטה המתוקנת עדיין מאשרת את הצהרת דרבן 1 הפגומה ולא תשנה דבר באופי הוועידה שנותרת תחת שליטתם של האנטישמים המנוולים. הם נחושים לנהל עוד מצעד שנאה שבו, במסווה של קידום זכויות אדם ולחימה בגזענות, ייצרו דה-לגיטימציה של ישראל.

האמביוולנטיות של עמדת ארה"ב בנושא זה מודגשת בעובדה כי במקביל להודעה על השהיית ההשתתפות בוועידת דרבן 2, היא הצהירה כי היא מסירה את החרם של ממשל בוש - ומעתה תשתתף בדיוני מועצת זכויות האדם של האו"ם ואף תנסה להיבחר לראשות המועצה. לגיטימציה אמריקנית לגוף הביזארי הזה היא ללא ספק צעד לאחור. הרי ברור שמועצת זכויות האדם של האו"ם היא האנטיתזה של זכויות האדם ומבלה את רוב זמנה בדמוניזציה של ישראל ובקידום האינטרסים של הוועידה האיסלאמית.

אם מנהיגות יהדות ארה"ב מתכוונת למחות בפומבי נגד ממשלתה - אם תחליט בכל זאת להשתתף בדרבן 2 - זה הזמן לקמפיין מאסיבי נגד האנטישמיות המוסווית.

יהיה מעניין לדעת אם מנהיגי יהדות ארה"ב ישמרו על מסורתם הגאה של פעילות ציבורית המשולבת בדיפלומטיה או ייסוגו לגישה הנוחה יותר של תמיכה דיסקרטית, מאחורי הקלעים, גישה שהוכחה כלא אפקטיבית כשהיא הכלי היחיד.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו