1. רוטציה בראשות הממשלה היא אפשרות רעה. אך לא בה"א הידיעה. ממשלה לגיטימית בת 65 ח"כים גרועה יותר. ברוטציה יכהן בנימין נתניהו שלוש שנים ויתחלף ל-19 חודשים עם ציפי לבני. אך ממשלה צרה לא תשרוד אפילו שלוש שנים. לא עם הבעיות הלאומיות העומדות בפני ישראל ולא עם החקירות הפליליות. אתמול נטען באינטרנט כי סילבן שלום תוהה מדוע להעדיף ממשלה צרה על רוטציה. הוא אינו יחיד בליכוד. אם אכן יגיע בעוד שלוש שנים מועד ביצוע הרוטציה, יידע כל ישראלי כי אכן שירת אותו ראש ממשלה ראוי.
מי בליכוד שסבור כי קדימה תתפורר באופוזיציה עוסק בהימור פרוע. הדעת נותנת שממשלה צרה תיתקל במבוי סתום קודם לכן, ובינתיים יש מדינה לנהל.
2. למועמדותם של אהוד ברק ושאול מופז לתיק הביטחון יש יתרון על פני משה (בוגי) יעלון בצורת נדוניה פוליטית. מופז יכול היה להביא עימו 28 ח"כים, ברק 13.
עתה החלו להכפישו אף שיש לו ביוגרפיה צבאית מפוארת. הוא מכיר היטב את הסוגיות הביטחוניות בכל רמותיהן. אריאל שרון וצוות חוות שקמים הדיחו אותו בברוטליות מתפקיד הרמטכ"ל משתי סיבות בולטות: הוא ראה בעין רעה קצינים בכירים עושים לעצמם "לובי" בחצר הביזנטית של שרון ובניו ומקורביו ואף העיר להם על כך, ויש בסוגיה זו אירועים בעייתיים שטרם פורסמו; והוא נהג לפי הכלל הראוי, "נאה דורש - נאה מקיים", והביע את דעתו המקצועית ביושרה וללא משוא פנים באומרו כי ההתנתקות, הכוללת גם את ציר פילדלפי, תהיה בבחינת רוח גבית לטרור.
הטיעון התברר כמדויק. אך אפילו היה שגוי - רמטכ"ל הגון צריך לנהוג כיעלון ולומר את דעתו ללא כחל וסרק. רק שבחוות שקמים - מתוך שאדם קרוב אצל עצמו - סברו כי אם זו דעתו של בוגי הוא גם יחבל בביצוע ההתנתקות, דבר שכמובן לא עלה על דעתו.
איני מייחס משקל לטענה כי במטכ"ל מסתייגים ממינויו. הרמטכ"ל גבי אשכנזי חווה עימו שיתוף פעולה נאות כשכיהן כסגנו. אם כמה אלופים מסתייגים, כי אז יש להם סיבות רעות ונסתרות לכך.
3. עורכי הדין דפנה קירו-כהן מהתנועה לאיכות השלטון ובועז ארד מעמותת אומץ תהו השבוע, במכתבים ליועץ המשפטי לממשלה, מנחם (מני) מזוז, לאן נעלם אישום השוחד מהתביעה נגד אהוד אולמרט בפרשיית מעטפות הכסף שקיבל ממשה טלנסקי.
הרי לפי תיאורו של מזוז, לא רק שאולמרט קיבל כספים אסורים אלא גם העניק לטלנסקי תמורה. וזה רק על קצה המזלג.
עמותת אומץ הרחיקה לכת בתמיהתה: מדוע באחד מכתבי האישום מיוחסת לאולמרט עבירת מרמה בלי "נסיבות מחמירות".
מכתבים אלה רומזים לדרמה אדירה. להצגה שנייה בבג"ץ. כפי שעותרים אלה ביקשו את התערבותו נגד עיסקת הטיעון הצמחונית-חלבית עם משה קצב - הם לא יניחו למזוז גם בעניין זה. שוחד הוא שוחד. לא סתם מרמה.
אצל מזוז נחשף דפוס התנהלות בעייתי. היות שהוא חותר לעיסקות טיעון, וזה סביר; והיות שעל פי טיבה עיסקת טיעון היא פשרה - הוא מגיע לזירה מראש עם סיכום רך, ונופל בפח של שרלטנים. קצב - המקיים הערב מסיבת עיתונאים - ניצל את רדיפת השלום של מזוז כדי לאלצו לומר לבג"ץ שעשה עיסקה כיוון שקשה להרשיע את קצב, ועתה עומד קצב להפוך את מזוז לעד ההגנה מספר אחת מטעמו. רק שמזוז לא ייהפך לאחר מכן לעד הגנה סדרתי גם במשפטי אולמרט. חלם.
4. בדיון שהתקיים שלשום בתוכנית של ליעד מודריק בערוץ 1 הכחיש גיל סלומון, יועץ התקשורת של פרופ' דניאל פרידמן, שהבוס שלו מסתייג מהעמדת אישי ציבור לדין על עבירות פליליות של הצווארון הלבן. אך מה לעשות שבראיון עם אורית שוחט ופרופ' זאב סגל ב"הארץ" הוא הסתייג מלהיטות התביעה להאשים אישי ציבור וטען כי התובע בפרקליטות "מושפע מהגישה שלו לאותו איש ציבור"? נכון, הוסיף בראיון, שיש להעמיד על "תיקי שוחד, על תיק כבד וברור עם ראיות של ממש, (אבל - ד"מ) אני מדבר על עבירות גבוליות". גבוליות כמו אלו של אהוד אולמרט? שלא יואשם בשוחד כבד אלא רק במרמה ובהפרת אמונים? אז מה? להניח לו להמשיך ולכהן-
אני גם מעיד כי בשיחתי האחרונה עם פרידמן במשרדו הוא הביע דעה שאין להניח לכל גוף, כמו למשל התנועה לאיכות השלטון, לפנות לבג"ץ נגד מכרזים שבהם שר מוכר את נכסי המדינה במחירים נמוכים מעוררי חשד. רק מי שהשתתף במכרז והפסיד, טען, יכול לבקש את עזרת בג"ץ. זה הליך יקר מדי, אמר ושאל אם אני מוכן, כמשלם מיסים, לממנו (כן, כן).
כמובן, המזעזע מכל הוא תיאורו את בג"ץ כבית משפט של מרצ והצעתו לממשלה כי שרים ימנו חוקרים לחקור את חוקרי המשטרה שחוקרים אותם.
פרידמן אינו מושחת. הוא צנוע, ואפילו סגפן. אבל הוא עושה בדיעבד את מלאכתם של פוליטיקאים החשודים כעבריינים הממנים אותו לתפקידו.
בבחינת מה שאמר פעם רחבעם זאבי לעבריינים טוביה אושרי ורחמים (גומדי) אהרוני ונזכר לדיראון עולם: "אם צריך - אני בא". ואולי כפי שהטיחו פעם חכמים: "אשת ליסטים - כליסטים".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו