עם פרסום תוצאות הבחירות, יופנו הזרקורים לעבר נשיא המדינה שמעון פרס. לנשיא יש שיקול דעת רחב בהחלטה על מי להטיל את מלאכת הרכבת הממשלה. החוק איננו מחייב אותו להטיל את התפקיד על נציג המפלגה הגדולה ביותר. הוא רשאי להטיל את התפקיד גם על נציג המפלגה השנייה או השלישית בגודלה, אם הגיע למסקנה שדווקא הוא בעל הסיכויים הרבים ביותר לכונן ממשלה יציבה.
אם נתניהו יקבל יותר, ולגוש הימין יהיו יותר מ-61 מנדטים שימליצו עליו, העניין פשוט. אבל כיצד יפעל הנשיא אם, למשל, קדימה בראשות ציפי לבני תקבל בבחירות מנדט אחד יותר מיו"ר הליכוד בנימין נתניהו? האם יטיל עליה את התפקיד גם אם יוברר לו במהלך ההתייעצויות שלנתניהו יש גוש תומך של 61 ח"כים המורכב ממפלגות הימין והמפלגות החרדיות? קשה להשיב על שאלה זו. על פי ההיגיון, במצב דברים זה על הנשיא להטיל את התפקיד על נתניהו, אבל החוק איננו מחייב אותו לכך. מצד שני, האם יהיה רשאי להתעלם מהעובדה שבידי לבני (אם אכן תקבל) יותר מנדטים? יש להניח שלכל החלטה שיקבל הנשיא יינתנו פרשנויות פוליטיות. במיוחד אם יטיל את התפקיד על לבני, אז יזכירו לו את העובדה שהגיע מקדימה ולכן הוא מעדיף אותה.
פרס, שהטיל כנשיא את מלאכת הרכבת הממשלה על לבני רק לפני כמה חודשים, כבר היה מעורב בעבר בהליכים להקמת ממשלה, כיו"ר מפלגת העבודה. ב-1984 הסתיימו הבחירות בתיקו בין המערך לבין הליכוד. נשיא המדינה דאז, חיים הרצוג, דיבר על ליבם של פרס ויצחק שמיר להקים ממשלת אחדות.
בבחירות 88' שוב לא הושגה הכרעה ברורה. הליכוד זכה ב-40 מנדטים והעבודה ב-39. שתי המפלגות ניסו לגייס לצידן את המפלגות הנוספות, ואז התגלו החזיונות המבישים של סחטנות פוליטית מצד המפלגות החרדיות. שמיר ופרס עלו לרגל לאדמו"רים ולרבנים כדי לשכנע אותם לתמוך בהם, וראשי המפלגות החרדיות ידעו לנצל זאת להצגת תביעות מפליגות (חוק למניעת מכירת חזיר, חוק האוסר הפלות, חוק המיסיון וכו').
בסופו של דבר החליטו שמיר ופרס שלא להיכנע לסחטנות ולכונן שוב ממשלת אחדות, אולם זו קרסה בשנת 1990 ב"תרגיל המסריח". לאחר נפילת הממשלה הטיל הנשיא דאז הרצוג את מלאכת הרכבת הממשלה על פרס, אולם הוא נכשל במאמציו והנשיא הטיל את המשימה על שמיר שהקים ממשלה חדשה וצרה.
האם הנשיא פרס יצליח במקום שבו נכשל המועמד לראשות הממשלה פרס לפני 20 שנה? רק החל ממחר תתחיל להתבהר התשובה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו