לא נעים לראות כלי תקשורת סגור

אם אכן ייסגר ערוץ 10 וייפתח מכרז חדש, ספק אם יימצא בר דעת שייגש למכרז הבלתי אפשרי הזה.

הרגולטור, משרד התקשורת, ובא כוחו, הרשות השנייה, כופים על הזכיינים שורה של מגבלות ומכסות, שאינן מאפשרות להם לשרוד. וכלכלית, העסק לא כדאי.

אילו היה העסק כלכלי ורווחי, לא היתה שום סיבה שלא להפיק את מכסות ההפקה שנקבעו ולא לשלם את התשלומים המגיעים למדינה על הזיכיון. אבל הערוץ מפסיד. מפסידים גם המתחרים. במדינתנו הקטנטונת עוגת הפרסום היא רק עוגייה, ושני ערוצים מסחריים גדולים רבים על העוגייה הזו. סוף תקופת זיכיונו של ערוץ 10 יהיה לפיכך גם סופה של התחרות בערוצים המסחריים, כי ערוץ חלופי לא יקום.

לא נעים לראות כלי תקשורת נסגר. זו פגיעה בתחרות, פגיעה בגיוון השידורים, פגיעה בכל המועסקים בערוץ ובהפקות עבורו. בתחילת דרכו ניסה ערוץ 10 להיות משהו שלא יזכיר את ערוץ 2, אבל הקהל הצביע באצבעות לכיוון ערוצים אחרים, וערוץ 10 נאלץ להתיישר ולנסות לדמות לערוץ המסחרי הראשון.

התקווה להמשך חייו, אם כן, תהיה באינטרנט, באמצעות שידורים של IPTV, טכנולוגיה שקיימת כבר היום. כאן אין רגולציה, אבל יש איום ממשי לערוצים המסחריים שניהם. כאשר יפנימו שאפשר לצרוך תוכני וידאו ברשת, יהיה זה לא רק סופו של ערוץ 10, אלא גם של ערוץ 2.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו