תחקיר הכלביות: מדובר בדיני נפשות

בוקר טוב לשר החקלאות, אורי אריאל. אני מניחה שגם אתה קראת אתמול, כמו רוב הציבור, את הנתונים המזעזעים שפורסמו ב"ישראל היום" על המצב המחפיר בכלביות הפרטיות ובהסגרים העירוניים. אף אחד מהנתונים האלה לא היה חדש עבורך. אני בעצמי הצגתי בפניך חלק גדול מהטענות שעלו בתחקיר החשוב הזה, אבל לצערי הרב שמעתי ממך ש"מצבם של בעלי החיים בישראל מצוין".

הוא לא, אדוני השר. המצב רחוק ממצוין. את זה לא אני אומרת, את זה אמרו לי המומחים מארגונים בינלאומיים שעבדו בהודו, בבהוטן, בפיליפינים, במקומות שבהם המצב באמת חמור.

אני יודעת שבעלי חיים פחות מעניינים את הפוליטיקאים. אין להם זכות הצבעה. אבל אותי הם מעניינים מאוד. כבר 30 שנה אני נלחמת למען כל בעלי החיים בישראל, מנסה להציל חיים. בעיניי, הפסוק "כל המציל נפש אחת בישראל כאילו הציל עולם ומלואו" לא תקף רק לבני אדם. נפש היא נפש. תסתכלו פעם בעיניים של הכלבים האומללים בהסגרים העירוניים, תסתכלו על הכלבה שמתרוצצת אנה ואנה ליד גופת הגור הקטן שלה. אין לה נפש? מה עם מעט חמלה?

אם היה מדובר בגזירת גורל, ניחא. אבל יש פתרון - עיקור וסירוס. עשו את זה בהצלחה גדולה במדינות גדולות מאתנו פי 20 ופי 30. אין שום פתרון מוכח אחר. זה פתרון הומני שמצליח לצמצם משמעותית את אוכלוסיית חתולי הרחוב והכלבים המשוטטים. המדינה יכולה וצריכה לעודד אימוץ כלבים, ליזום תוכנית לאומית בשילוב כל משרדי הממשלה לסיוע לבעלי חיים, לתמוך בעמותות שפועלות בתחום. ועד שיעשו את זה, לפחות את המעט שבמעט, לדאוג לתנאים הולמים בכלביות ובהסגרים, לצמצם את ההמתה השיטתית של כלבים וליישם מדיניות של חמלה.

אשמח לערוך עם כבוד השר סיור פתע בהסגרים העירוניים, כמו שעשה שר הבריאות ליצמן בבתי חולים. נלך יחד לראות את ישראל מזווית עיניהם של הכלבים והחתולים. לראות מקרוב את אלפי הכלבים שמשרד החקלאות אמור לדאוג לרווחתם, לראות את המצוקה הגדולה שלהם.

מעבר לציפייה למעט חמלה, אני מצפה כאזרחית במדינה הזו שמשרד החקלאות ימלא את חובתו. ואם אין באפשרות השר או אנשי המשרד לעשות זאת מטעמים כאלה ואחרים, אולי תוקם מחלקה נפרדת, או אפילו משרד נפרד, להגנת החי והסביבה. בעלי חיים אינם חקלאות. הם ראויים להגנה, לא ליחס כאל מוצר חקלאי.

בזמן שקראתם את הטור הזה, מתו בכלביות ובהסגרים לפחות 10 כלבים, ונולדו 20 כלבים משוטטים ו־50 חתולי רחוב. אולי הפעם נתחיל לפתור את הבעיה במקום לייצר אחת חדשה.

הכותבת היא מייסדת ודוברת תנועת "תנו לחיות לחיות"