לכתוש ולהפתיע | היום

"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

לכתוש ולהפתיע

, עודכן

על מנת להשיג שקט לזמן רב בגבול הדרום יש להגיע למצב שבו "תיצרב" בתודעת חמאס תבוסה, ואילו הפחד מפני תבוסה נוספת ימנע מהם מלתקוף את יישובינו בעתיד. אם נגיע לכך - אין צורך בהסכמים ישירים או עקיפים עם חמאס. להסכמים כאלה אין ערך, כמו גם להבטחה של גורם שלישי כי ימנע הברחות נשק לרצועה.

הדמיון של אויבינו מפותח מאוד ויכול לשמש נכס לצורך צריבת תודעת התבוסה. אויבינו נחושים מאוד ובעלי כושר התמדה גדול משלנו במצבים צפויים, ולכן התקפה שבלונית ובלתי מפתיעה לא תביא לצריבת תודעת התבוסה. אויבנו הממוצע מאבד עשתונות כשהוא מותקף באורח מפתיע ובלתי צפוי מראש. פעולות התגמול של שנות ה-50, מבצע קדש ומלחמת ששת הימים היו מערכות שאופיינו בהפתעה, בהוצאה משיווי משקל ובהכרעה תודעתית. האויבים במלחמות הללו התמוטטו בעיקר במובן המנטלי. הם ראו בנו "שדים", שמופיעים ממקום בלתי צפוי ושלא ניתן להתמודד עימם. ישנן דרכים מקוריות להמשיך בדרך הזאת.

הסכמים עם ארגוני טרור במזרח התיכון אינם מקוימים, ולכן אין להם ערך. הסכמי אוסלו, התהדייה והסכמי הביניים שנחתמו עם גורמים פלשתיניים כאלה או אחרים הופרו לאורך כל הדרך, ולכן אין להסכמים כאלה כל משמעות. לא ניתן לאכוף אותם, ומעורבות של צד שלישי, כמו צרפת או מצרים, לא תשנה דבר. הטרור הוא מעין "אמבה", שאינה ניתנת לשליטה ושפועלת לפי כללי משחק שונים ממדינות מסודרות.

חבל על הזמן שיבוזבז ביצירת דיאלוג מדיני, ישיר או עקיף, עם חמאס. יש לטפל בהיבט המדיני רק על מנת לייצר אמפטיה לצורכי ישראל ולצדקת דרכה, ככל שניתן, בקרב הקהילה הבינלאומית.

הצבא פועל היום נכון בכיוון של צריבת תודעת תבוסה אצל חמאס. אינני יכול שלא להיזכר בביתור הרצועה שנעשה בזמנו של אריק שרון, כאשר כיהן כאלוף פיקוד דרום, בשנות ה-70. באותה תקופה, לאחר שהרצועה בותרה, פעל הצבא בדרך בלתי שגרתית (בלי לפרט) וזרע חוסר אונים בתודעת ארגוני הטרור. גם חיסול ראשי חמאס בעת כהונתם של מופז כשר הביטחון ובוגי יעלון כרמטכ"ל, הביא לשקט ממושך בתחילת העשור הנוכחי.

כאיש עסקים וכקצין במילואים, אני מוצא מתאם רב בין המישור העסקי למישור הצבאי. בשני המישורים כאשר שואפים לחסל מתחרה או אויב, פועלים על תודעתו וצורבים בו תודעת תבוסה כדי שיירתע בעתיד מלפגוע בך. להסכמים ולחוזים אין ערך בהקשר הזה. ביצירת הרתעה יש משקל גדול למהלכים מפתיעים ולפסיכולוגיה של האויב והמתחרה שלך.

אני פונה לשר הביטחון, אהוד ברק, ומבקש: תמשיך להפתיע ותשכח מהסכם מדיני שימנע הברחות ויביא שקט לדרום. רק בדרך צבאית נגיע להכרעה ולשקט מתמשך.

הכותב הוא תא"ל במיל'

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר