בלי קונצים

זו היתה רק שאלה של זמן עד שיישמעו קולות הקוראים לדחיית מועד הבחירות. הפצעים המדממים והולכים של הלחימה בדרום, ובעיקר חוסר יכולתן של מפלגות רבות לנהל מערכת בחירות מסודרת, מגבירים את הלחץ. בעיקר אצל אותן מפלגות וח"כים שיש להם אינטרס ברור בדחיית הבחירות, לא רק משיקולים לאומיים ודמוקרטיים אלא גם משיקולי רווח פוליטי.

קיום בחירות במועד שנקבע להן מלכתחילה הוא עקרון יסוד דמוקרטי. כלל זה חל גם במקרה דוגמת המצב הנוכחי, שבו הכנסת פיזרה עצמה בטרם סיום הקדנציה. משנפל הפור והחל המירוץ, ניתן להפסיקו רק במקרים קיצוניים ונדירים ביותר.

תיקון שהוסף לחוק יסוד: הכנסת אמנם היה ער לאפשרות זו, אך נקבע בו ששינוי מועד בחירות ייתכן רק בהתקיים "נסיבות מיוחדות המונעות עריכתן". וגם אז, "תקופת ההארכה לא תעלה על הזמן המתחייב מהנסיבות האמורות". כפי שעולה מלשון החוק, לא די בקשיים, באי נוחות גרידא או בחוסר יכולתן של מפלגות למצות את מלוא פוטנציאל התעמולה שבכליהן. יש צורך בסיבה מיוחדת המונעת בפועל את עריכת הבחירות. כך, למשל, כשרוב חברי ועדות הקלפי מגויסים, או כשנופלים טילים באופן שמונע קיום הצבעה כסדרה.

נסיבות כאלה התקיימו רק פעם אחת בתולדות המדינה, בתקופת מלחמת יום הכיפורים - שבה נותרו החיילים בחזית במשך חודשים, והשלכותיה חרגו בעוצמתן ובהיקפן הרבה מעבר לנסיבות המערכה בדרום.

מכיוון שהבחירות הנוכחיות עתידות להתקיים רק בעוד חודש, מוקדם מדי לקבוע כיום הזה שקיימת מניעה מעשית לקיומן במועד שנקבע להן.

בדחיית הבחירות כרוכים כמה קשיים נוספים. עקרון יסוד הוא במשפט ובכללי הצדק שאין לשנות את "כללי המשחק" באמצע התהליך. נקל לשער שהרבה ח"כים שיתמכו בדחיית הבחירות יפעלו משיקולים פוליטיים צרופים, ולאו דווקא מהשיקולים הענייניים שאליהם התכוון המחוקק. דחיית הבחירות עלולה גם לפגוע בערך השוויון שהוא הבסיס ועקרון היסוד לכל דיני הבחירות. מפלגות כבר התחייבו לספקים שונים והוציאו משאבים עצומים. אם הן תידחנה, חלק ניכר ממשאבים אלה יירד לטמיון, ומפלגות אלה - בעיקר הקטנות - עלולות למצוא את עצמן עם קופה ריקה שלא תאפשר להם להתמודד כראוי. קיים גם ספק - חוקתי וציבורי כאחד - בשאלה אם בכלל ניתן וראוי כיום הזה לדחות את הבחירות ברוב רגיל. הכנסת הנוכחית התפזרה בשל התפטרות ראש הממשלה ואי יכולתה של השרה לבני להקים ממשלה חלופית. חוק יסוד: הממשלה קובע כי במקרה זה נפל הפור, ועל הבחירות להתקיים בתוך 90 יום.

לכן ראוי להחיל את המגבלה הקבועה בחוק יסוד: הכנסת, לפיה "הכנסת לא תאריך את תקופת כהונתה אלא בחוק שנתקבל ברוב של 80 חברי הכנסת". האינטרס הציבורי דורש שהחלטה כה גורלית לא תתקבל ברוב קואליציוני רגיל של 61, אלא תוכרע בהחלטה של הכנסת כולה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו