הטרור התפוצץ לאיראן בפנים

הצלחתו של דאעש להגיע לפרלמנט האיראני ולבצע שם פיגוע טרור מצביעה על יכולתו הגבוהה כמו גם על נחישותו. במידה מסוימת יש בכך אירוניה של ממש: השיעים בהנהגת איראן "המציאו" מחדש את ההתאבדות כנשק במאבק של חיזבאללה נגד ישראל - ועתה משתמשים בו נגדם, בביתם ממש.

עד עתה לא סבלה טהרן מאירועי טרור, וזאת הפעם הראשונה כמדומני שהיא משלמת מחיר של ממש על מלחמתה בסונים ברחבי המזרח התיכון. אמנם אנשי צבא איראנים ואנשי משמרות המהפכה נפלו בקרבות בעיראק ובסוריה ואולי אף בתימן, אבל העורף בבית היה שקט.

לא נראה כי ממשלת איראן או נשיאה ישנו את מדיניותם האגרסיבית נגד הסונים בגלל אירוע טרור קשה ככל שיהיה, אבל אם האירוע יישנה - יהיה צורך לשנות את ההיערכות של מנגנוני הביטחון בערים הראשיות בכלל וסביב מוקדי שלטון רגישים בפרט. הממשל בטהרן לא יכול להרשות לעצמו אירועים מביכים מעין אלה, יוקרתו תלויה במידה רבה בהצלחתו לספק לאזרח האיראני את הביטחון האישי והציבורי, באופן שמבדיל אותו מאזרחי מדינות רבות במזרח התיכון החווים מעשי טרור דבר יום ביומו (חלקם בעידוד איראני).

החלטת משמרות המהפכה להאשים את סעודיה באירוע מצביעה על מבוכתו: הוא לא יכול להודות שארגון המצוי בתהליך של נסיגה כללית עשה זאת. קל יותר להאשים מדינה, בוודאי מדינה הידועה ביחסה הקשה לשיעים בכלל ולאיראן בפרט. אלא שאשמה זאת יכולה להיות צעד ראשון בניסיון איראני להגיב על הטרור: עכשיו יש כתובת לכך, בניגוד לנקמה בדאעש המצריכה לרדוף אחרי הרוח במעופו. הטלת האחריות על סעודיה מקילה על המשטר, אך עלולה להביא למלחמת טרור בין שתי המדינות. אם זאת תהיה התוצאה, "ארגון המדינה האיסלאמית" שלקח את האחריות לביצוע המוצלח לא יצטער, כי במזרח התיכון הנוכחי, בכאוס שבו הוא שרוי, אויבו של אויבי אינו ידידי - אלא אויב נוסף. אין לכך דוגמה טובה מסעודיה ואיראן, השונאות זו את זו - ושתיהן אויבות גדולות ומרות של "ארגון המדינה האיסלאמית". אם תילחמנה הן זו בזו, הארגון שבגינו נוצר התהליך יראה בכך הצלחה של ממש.

כך או כך, הפיגוע הוא כנראה תחילתו של תהליך דמים נוסף, לא סופו וכנראה אפילו לא שיאו.