"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

לצעוד - כי המאבק על הזכויות לא נגמר

,עודכן

הדגלים כבר תלויים ברחובות, השלטים כבר מודפסים והמשאיות כבר מקושטות - הכל מוכן לקראת מצעד הגאווה התל־אביבי שיתקיים מחר. הוא ממש לא היחיד, אבל זה המצעד הגדול ביותר בישראל, ובכל שנה הוא גדל ומושך אליו עוד ועוד משתתפים - גאים וגאות, משפחות ויחידים, תיירים ומקומיים, צעירים ומבוגרים. כולם מגיעים לחגיגה צבעונית של סובלנות וקבלה, ללא הבדלי מין, נטייה מינית או זהות מגדרית.

מי שעדיין שואל למה צריך לקיים מצעדי גאווה צריך לזכור שגם בשנת 2017 מה שנדמה לכל אחד ואחת כעניינים שבשגרה עלול בעבור רבים מחברי וחברות הקהילה הגאה להיות מאבק יומיומי מתמשך; ההתלבטות אם להחזיק ידיים ברחוב, השאלה אם להגניב נשיקה חטופה לפני שהיא עולה לאוטובוס והחשש מהתגובה של העוברים והשבים ברחוב. מצעד הגאווה פותר את ההתלבטות ומייתר את החשש, במצעד אפשר להיות מי שאת ולהיווכח שאתה לא לבד.

מי שעדיין שואלת למה צריך לקיים מצעדי גאווה צריכה לזכור שגם היום יש מי שעוד מפחדים שיגלו שהם לא הטרוסקסואלים. אנשים שנאלצים להסתיר את מי שהם, את הנטייה המינית שלהם או את הזהות המגדרית שלהם, כי הם חוששים שזה יפגע בהם בעבודה, בלימודים, בצבא או בכל תחום חיים אחר. גם היום, אחרי שיש עשרות להט"בים ידועים וידוענים באקדמיה, בתקשורת, בפוליטיקה ובתרבות, זה עדיין לא מובן מאליו שהזהות המגדרית או הנטייה המינית של אדם אינן רלוונטיות לכישוריו המקצועיים וליכולותיו האישיות.

מי שעדיין שואל למה לבוא לצעוד ביום שישי הקרוב צריך לזכור שהמצעד הוא המקום לדרוש את זכויותינו. המאבק על הזכויות התחיל לפני שנים רבות והוא עדיין לא נגמר. כי בעוד שמדינות רבות בעולם המערבי פועלות באופן אקטיבי למיגור האפליה נגד הקהילה, דווקא מדינת ישראל אינה עושה מספיק, ובחלק מחוקיה אף פועלת נגד הקהילה ונגד המשפחות הגאות. ישראל עדיין לא מכירה רשמית בתא המשפחתי הגאה ולא מאפשרת נישואים או ברית זוגיות של בני ובנות אותו המין. המדינה גם אוסרת על פונדקאות ללהט"ב וחוסמת כל אפשרות ריאלית לאימוץ בארץ או בחו"ל.

סקרים מהשנים האחרונות מצביעים על רוב ברור של העם שתומך בשוויון זכויות מלא לקהילה הגאה, והגיע הזמן שהמדיניות הציבורית תשלים את הפער. המאבק לשוויון זכויות לקהילה הגאה הוא כפול - זהו מאבק לקידום מדיניות ציבורית שוויונית ובו בזמן מאבק לקידום סובלנות וקבלה חברתית. מצעד הגאווה הוא השילוב של השניים.

נתראה במצעד.

הכותב הוא ראש פורום המדיניות באגודת הלהט"ב

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר