"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

ממתי שוויון הוא "בעיה לליכוד"?

,עודכן

לפני כחודש הועלתה בכנסת הצעת חוק פרטית בתמיכת הממשלה, שכותרתה "מדינת הלאום של העם היהודי". היא אושרה בקולות חברים בקואליציה בלבד. על פי המספרים, הקואליציה ניצחה, אך מבחינה ציבורית זה היה כישלון. אפשר היה להביא להתלכדות ח"כים משני עברי הבית, ברוב של שלושה רבעים מהם, סביב הצעת חוק אחרת, אשר גם בה מוגדרת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי, אך היא מונעת מחלוקת מיותרת. תחושה חגיגית של אחדות ציונית היתה שורה אז על המליאה, בעוד הדיפלומטים מדווחים לבירותיהם על המשמעות המדינית של הרוב הגדול שתמך בהצעת חוק זו.

נוסח הצעת החוק, שהיה מאפשר השגת אחדות נדירה בנושא כה חשוב, מבוסס על הכרזת העצמאות של מדינת ישראל ביום ה' באייר תש"ח: "ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי, המושתתת על יסודות החרות, הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל, ומקיימת שוויון זכויות לכל אזרחיה".

הצעת החוק הזאת ידעה תלאות. ניסיתי לקדמה ב־2011, אך ללא הצלחה. הגשתי אותה לוועדת השרים לחקיקה ב־2015 ואז היא נעלמה בנבכי הקואליציה עם הצעות אחרות בנושא זה. בתחילת 2017 החזרתי את הצעתי לדיון בוועדת השרים לחקיקה, וזו החליטה לדחות את החלטתה בשלושה חודשים. בתום ההשהיה, בתחילת מאי, ביקשתי להביאה שוב לאישור ועדת השרים, אך הפעם מנעו גורמים בצמרת הליכוד את העברתה לדיון בוועדת השרים. בחודש האחרון חזרתי על בקשתי מדי שבוע, אך בליכוד החליטו להותיר את המחסום במקומו.

התנגדות הליכוד דורשת הסבר הגיוני. קיבלתי הסבר, אבל ישפטו הקוראים אם הוא הגיוני, וכך שמעתי: הצעתך גורמת ל"בעיה לליכוד". הנוסח הקצר של הצעת החוק אינו מותיר מקום לפירושים רבים: ה"בעיה לליכוד", החוסמת את דרכה של הצעת החוק הזו למליאת הכנסת, מצויה במשפט "ומקיימת שוויון זכויות לכל אזרחיה".

תהיתי: בהצעתי נקבעת העדפה לאומית צודקת לעם היהודי, במדינת היהודים היחידה בתבל. אולם כרבע מאזרחי מדינתנו הם בני לאומים אחרים ולכן, בצדק, ההצעה קובעת גם שוויון זכויות לכל אזרחי ישראל. הרי כיהודים תבענו ואנו תובעים זכות לשוויון ליהודים בכל המדינות, ודווקא בארצנו נשלול קביעה בחוק של הזכות הזו מכל אזרחינו?

לפני שלושה חודשים כתבתי כאן על "המתח בין הליכוד לבית היהודי, המזין תחרות המביאה להיגררות המובילה להידרדרות" ("רצון העם", "ישראל היום", 22.2.17), והנה זה נמשך. השיקול המפלגתי דוחק את השיקול הלאומי והצעה מפלגת דוחקת הצעה מאחדת. כשצמרת הליכוד 2017 פוסלת הצעת חוק, שעל פיה ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי, רק משום שנקבע בה גם שוויון זכויות לכל אזרחיה, "הבעיה לליכוד", הטמונה כביכול בהצעת החוק, הופכת לבעיה לאומית הטמונה בדחייתה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר