אילו הייתי שר החינוך בממשלת ישראל, הייתי מצווה על בתי הספר להקדיש היום שעה אחת, ואם לא שעה הרי לפחות כמה דקות, של התייחדות עם אדם אחד, משפטן יהודי, יליד פולין.
שמו רפאל למקין, והוא שהוריש לעולם את המונח המצמרר למציאות נוראה: "ג'נוסייד". למקין צירף שתי מילים, אחת לקוחה מן היוונית והאחרת מן השפה הלטינית, ויצר את המונח "רצח עם". היום לפני 60 שנה אושרה בעצרת האו"ם בפאריס האמנה הבינלאומית נגד רצח עם, הודות למאמציו הבלתי נלאים של רפאל למקין. עשר שנים לאחר אישור האמנה, פרי רוחו, הלך למקין לעולמו, נשכח. זוהי אמנה שמטרותיה נעלות, והן נשגבות עד כי הן מגיעות לפסגת האנושות והאנושיות, שהרי היא נועדה "למנוע ולשמור על חייהם של עמים וגזעים של האנושות".
היום, עם מעט תשומת לב, היו אמורים, לעניות דעתנו, ללמוד תלמידי ישראל - ובעצם למה רק הם? למה רק יהודים? - על למקין, אשר עשרות מבני משפחתו נספו בשואה. אבל למקין לא הגה את המונח "ג'נוסייד" עקב השואה אלא בצעירותו, כשזועזע מן הדיווחים באירופה על רצח העם הארמני בידי העות'מאנים, במלחמת העולם הראשונה. השלטון העות'מאני, שקדם לטורקיה המודרנית, טען כי רק דיכא מרידות של הנוצרים-הארמנים, ועד היום אין טורקיה של היום מכירה באחריותו של המשטר הקודם לג'נוסייד ההוא, רצח העם שבוצע, רצח המוני, ללא שם.
אז, עוד לא הגיע תורו של המושג "ג'נוסייד" להוות חלק מלשון המשפט הבינלאומי. למקין הספיק להימלט מן האימה והגיע לארה"ב, שם נמצאה לו משרה באוניברסיטת דיוק היוקרתית. הוא המשיך במאמציו למנוע את ההרג באירופה, ואף כתב לנשיא רוזוולט, שהשיבו: "סבלנות". הוא לא הרפה. גאוניותו היתה, בין השאר, בעצם המצאת המושג "ג'נוסייד", והוא ניהל פעולת שתדלנות במסדרונות היצור הבינלאומי שהוקם זה לא מכבר, האומות המאוחדות, עד שאושרה האמנה שחיבר, בהצבעת פה אחד, בפאריס, היום לפני 60 שנה.
למקין עשה את שלו, והעולם? הוא, העולם, ציפצף על למקין ועל האמנה: הרי אומות ומעצמות לא נוהגות לפי הספר, לפי אמנות בינלאומיות, יהיו צודקות ומוסריות ככל שיהיו. ציפצפו על האמנה של למקין אנשי ה"חמר רוז'" בקמבודיה, שביקשו לכונן משטר מרקסיסטי בשנות ה-70 ורצחו מיליונים. המדינה הקמבודית טרם התאוששה מרצח עם שגדע מיליונים. וכך היה, כעבור שנים, בבלקנים, לאחר התפוררות יוגוסלביה; ועד לפני זמן לא רב, רצח העם בחבל דרפור אשר בסודן - רצח עם שבוצע בידי מוסלמים נגד מוסלמים, בחסות המשטר הנוכחי בחרטום. אולם מכונת התובלה האווירית האדירה העומדת לרשות המעצמות, וארה"ב בראשן, לא המריאה ולא הנחיתה כוח צבאי שאולי היה מונע, ולו במשהו, את רצח העם ברואנדה. והלא בעלות הברית גם לא הפציצו את אושוויץ!
והיום, 60 שנה לאחר אישור האמנה, אין ספק כי לו הוגה המושג "ג'נוסייד" היה רואה את המתרחש לאחר מותו - ייתכן שהיה קורע לגזרים את המסמך המשפטי, שעמל עד כלות כוחותיו למען ניסוחו עד שהביאו לידי אישור. ימים לאחר אישור האמנה נפל למקין למשכב ואושפז למשך כחודש ימים. הוא כינה את החולי שבו לקה "ג'נוסידיטיס", לאמור, חולי שנגרם עקב מאמציו הבלתי נלאים למען אישור האמנה. למקין איננו, אפוא, הקורבן האחרון של החולי שבו לוקה האנושות מימים ימימה: "ג'נוסייד". הוא רק אחד מקרב מיליונים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו