4 תמונות קצרות

1. תחילת המירוץ לבית הלבן מצאה אותי באפריקה. למעשה, אחרי רוב מסע הבחירות עקבתי מהיבשת השחורה. עובדי שגרירות ישראל במאוריטניה הפכו ליועצים שלי לנושאי בחירות בארה"ב, מבלי שהתבקשו. הנושא ריתק אותם. מאוריטניה היתה למדינה המוסלמית האחרונה שהוציאה ב-1981 את העבדות מחוץ לחוק. לקח לה זמן.

נושא העבדות עדיין לא ירד במדינה צפון-אפריקנית זאת מהכותרות. המתח בין הקהילייה המורית השלטת לבין הקהילה השחורה עדיין קיים באזורים שונים של המדינה. שחור שרץ לנשיאות במעצמה הגדולה בעולם זה מסקרן. השיחות על אובאמה הגיעו עד לנהר סנגל, שם שוכנים בתי הקש של שבט הפהל. אין שם חשמל אבל יש פה ויש אוזניים. ויש אובאמה.

אחד היועצים, מאמדו, טבח במקצועו ופילוסוף בשעות הפנאי, נהג להסביר כי שחור יכול להיות מועמד. אך "מועמד זה לא נשיא". גם בארצו היו מועמדים שחורים לנשיאות ב-2007. אפילו שניים. שליש מהאוכלוסייה שם שחורה, אבל המועמד השחור אפילו לא הגיע לסיבוב השני. ואנחנו באפריקה.

באמריקה זה אפשרי. צרפת, ארץ זכויות האדם, הביאה ב-2002 את ז'אן מארי לה פאן הגזען לסיבוב השני של הבחירות לנשיאות, לפני ההתגייסות הכללית במדינה נגדו. אוסטריה, בחודש שעבר, ליוותה את מנהיג הימין הקיצוני היידר למנוחת עולמים בטקס כמעט ממלכתי אבל רק אמריקה, זו שכולם אהבו לקטול בשנים האחרונות, הביאה לנו שני מזכירי מדינה שחורים ועתה נשיא שחור.

2. בוויסקונסין אבניו יש ברים נעימים. בחור בשם הארי מחליט שלא להשאיר אותי לבד עם הג'ק דניאלס. הוא בן 30, לבן, עיניים כחולות ושיער בהיר. הנגטיב של אובאמה. במבטא בריטי הסביר לי כי הוא מודאג אבל חלקית.

"אני שמרן", הוא אומר, "כל משפחתי מצביעה למפלגה הרפובליקנית אף שאנחנו דווקא קתולים ולא פרוטסטנטים. בבחירות האחרונות הצבענו למקיין. היינו מצביעים אובאמה אילו היה עומד בראש המחנה שלנו. צבע בכלל לא היה הנושא. הלוואי ופאוול, לדוגמה, היה מתמודד ולא מקיין".

כל נושא הצבע מבחינתו הוא שטות: "עשו פסטיבל סביב צבע עורו של אובאמה ואותי זה הרגיז. אובאמה בדיוק כמוני. מדבר כמוני ולמד בהרווארד כמוני, מדבר אנגלית כמוני, מחזיק בדרכון אמריקני כמוני אבל בעל השקפת עולם כלכלית שונה משלי".

הארי סבור כי אובאמה יתמקד בתחילה ביציאה מעיראק, ברפורמה בבריאות ובמלחמה באבטלה. בהמשך יטפל בנושאים חברתיים רגישים כמו הפלות, למשל.

בינתיים, הוא אומר, לדמוקרטים ולרפובליקנים יש אויב משותף: לא הטרור ולא איראן, כי אם סין והודו. "זה הכל כסף", הוא אומר, "רק כסף".

3. במטוס הבואינג 737 שהביא אותי בסוף השבוע שעבר מניו יורק לדי.סי. היו עשרה נוסעים. "טיסות אלה תמיד מלאות", הסביר מישהו לנוסע בשורה 8. "המיתון כבר כאן", אמר. "המדיניות הכלכלית של בוש מראה את תוצאותיה, ומקיין שילם עליה", אמר לי. האם ניצחון דמוקרטי ימלא לך את המטוס, שאלתי. "לא", השיב, "אבל לפחות נוכל לקוות ל-30 בשלב ראשון".

4. ג'ייס, ראנדל ולריסה מתגוררים בוושינגטון אבל מעולם לא התקרבו לבית הלבן. "זה לתיירים או ללבנים", אומר ג'ייס, "לפחות היה". בערב הבחירות, במוסטנג שחורה, הם הגיעו סמוך לבית הלבן, לנקודה הקרובה ביותר שאליה ניתן להגיע, החנו את הרכב והזמינו פיצה. פיצת הענק - יותר תוספות מפיצה - הונחה על גג המכונית. בכל פעם שרכב עבר בסביבה הם שאגו: אובאמה!

השלושה מתגוררים בדרום-מזרח העיר, שכונה לא קלה. התור במשרדים המעניקים דמי אבטלה לא פחות ארוך מהתור לסופרמרקט.

המעניין הוא שג'ייס חושב בדיוק כמו הארי. אובאמה הוא של שניהם. וגם של חבורת צעירים שעל הבלייזרים שלהם מודבקת הסיסמה "ערבים אמריקנים למען אובאמה". הם נראו מאושרים. בדיוק כמו אותם יהודי ברוקוויל הסמוכה שמיהרו לקלפי להצביע לנשיא השחור הראשון.