"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מסר ישיר של תמיכה בלתי מתפשרת בישראל

,עודכן

נאומו המרשים של הנשיא טראמפ, שנישא אתמול במוזיאון ישראל וחתם את ביקורו בארץ הקודש, הבהיר בצורה מזוקקת מה היו יעדי ביקוריו בריאד ובירושלים, ומדוע מצא לנכון לנחות בארץ המובטחת דווקא במהלך מסעו הנשיאותי הראשון.

בניגוד לקודמו בבית הלבן, ברק אובאמה, שהעדיף ביוני 2009 להגיע לקהיר אך פסח על בירת ישראל, ביקש הנשיא ה־45, שמונה שנים מאוחר יותר, להעביר לציבור הישראלי מסר ישיר של מחויבות אישית בלתי מתפשרת לעמוד לצידה של ישראל, להעצים את שיתוף הפעולה הביטחוני עימה, ולהעניק לה תמיכה מדינית ואסטרטגית איתנה, כולל בזיקה לאיום הגרעין האיראני. זאת, תוך הבעת הזדהות עמוקה עם המורשת, הסמלים, האתוס המכונן והנכסים התרבותיים והערכיים של מדינת ישראל ותוך הכרה בקשר ההיסטורי העמוק שלה עם בירתה ירושלים.

ביטויים גורפים אלה של ידידות אמיצה, ששולבו בנאום, נועדו לקדם מטרה ראשונית מרכזית שהיא כינון תשתית רחבה של אמון בקרב הציבור הישראלי בכל הקשור לתפקיד האמריקני העתידי בגיבושו של מתווה ההסדר במרחב הישראלי־פלשתיני. ושוב, בניגוד לאובאמה, שהתנהל בצורה לעומתית כלפי ישראל במישור המדיני מראשית ימיו בחדר הסגלגל, מבקש יורשו, הן באמצעות ביקורו המוקדם בארץ והן באמצעות מפגן האהדה ללא תנאי שהיה שזור לכל אורכו, להעניק ביטחון מלא לעם היושב בציון ולמנהיגותו באשר לאופיו וכיוונו של הנתיב המדיני שהוא מעוניין לעצב. גם אם מסלול זה יחייב פשרות, מקווה טראמפ שביטויי התמיכה והמחויבות ליחסים המיוחדים, שחזרו כחוט השני ב"נאום המוזיאון", יאפשרו לישראל ליטול את הסיכונים הטמונים לאורכה של הדרך.

צורך נשיאותי זה בהכשרת הלבבות בישראל ובבניית המסד הציבורי הרחב, שעליו יוצבו בהמשך עקרונות ההסדר (מבלי שיפורטו בשלב זה כמה ממרכיביו האפשריים - כולל פתרון שתי המדינות), מעוגן באמונתו שהמזרח התיכון הנוכחי חווה היום תמורה עמוקה. לאחר שהמחנה הסוני המתון הופקר לגורלו על ידי אובאמה, מזהה היום הבית הלבן נכונות מוגברת בקרבו לגבש קואליציה אזורית רחבה כנגד ציר הרשע והטרור (שאחד מנציגיו העיקריים, ארגון דאעש, יצא שלשום שוב למסע רצח המוני בעיר מנצ'סטר) בהובלת ההגמון האמריקני, וזאת תוך הכרה בתפקידה של ישראל בתהליך זה.

אם אכן, כנגזרת מכך, יהיה ציר זה מוכן להעניק גיבוי ותמיכה למהלך מדיני מחודש בזירה הפלשתינית, אזי גם ייפתח בכך חלון של הזדמנות לפריצת הדרך המיוחלת. הביקור נועד, אפוא, לקדם יעד נשאף זה עם שילובה המלא של ישראל במסגרתו ותוך שיתוף פעולה מירבי עם השותף האמריקני. ימים יגידו אם הביקור אכן העניק את הזרז לחידושה של יוזמה מדינית בין ירושלים לרמאללה, תחת מטרייה אזורית ובחסות מעצמת העל האמריקנית.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

פרופ' אברהם בן-צבי

הכותב הוא חתן פרס ישראל בתחום חקר מדע המדינה, מדעי הניהול והיחסים הבינלאומיים לשנת ה'תש"ף. פרופסור אמריטוס בחוג למדע המדינה באוניברסיטת חיפה

כדאילהכיר