כך חולפת לה תהילת עולם, לחשו פעם באוזנו של מצביא רומאי שחזר לבירה לאחר ניצחונות. להכניס אותו לפרופורציות. למרבה הצער, לא היה מי שילחש את המילים הללו באוזנה של ציפי לבני לאחר תום פריימריז-הארגזים. ואילו אהוד ברק, גם הוא כנראה מעולם לא שמע זאת. וכך קרה שלבני בטוחה שהיא-היא ראש הממשלה, וברק מאמין בלב שלם שהוא אוטוטו המושך בחוטים שיחזיקו את לבני כבובת תיאטרון.
אשרי המאמין. אילו היו הבחירות מתקיימות היום, הרי שלפי הסקר הטוב ביותר עבורו, ברק היה עומד בראש תנועת עבודה ובה 12 ח"כים. אחד כנגד כל שבט. לפי סקרים אחרים, הוא היה עומד בראש 10 מנדטים, כמניין עשרת השבטים, שמאז גלות בית ראשון נהפכו לזיכרון עמום מימים רחוקים. די דומה למצבה של העבודה.
האפשרות האחרת היא לפורר את קדימה, שממילא לא נראית כמו משהו שייזכר לגאווה בהיסטוריה היהודית. אם אין קואליציה, קדימה תתפורר, ואז יהיה ניתן להחזיר הביתה כמה מיוצאי העבודה בגלות-לבני, ולסגור על 19-18 מנדטים. זה מה שאומרים בסביבתו של ברק.
אלא מה, אומרים שם, הבעיה היא שהעיתונאים שברק מאמין לכל מילה שלהם, כאילו יצאה מפיו של הלחשן בתהלוכת הניצחון ברומא, רוצים את לבני. חלקם בגלל ראיונות הפרידה של אולמרט, והרוב מחשש שהדמוקרטיה תנצח, כלומר, כפי שמלמדים הסקרים, נתניהו.
וכך, נכון שלא משנה מה ייכתב וייחתם בהסכם עם לבני, אהוד ברק יעבוד אצלה ולא היא אצלו. ונכון שמה שייזכר בציבור זה שברק עבד קודם אצל אולמרט ואחר כך אצל לבני, זאת שהוא הבהיר כמה פעמים את חוסר ההערכה שהוא רוחש לה. ונכון שככה הוא לא יצליח להחזיר אליו איש מאלו שעברו מהעבודה לקדימה. אבל מה עדיף? להסתבך עם "ידיעות אחרונות"-
אבל, ממלמלים האנשים שליד ברק, אולי-אולי יש פה איזה תרגיל מבריק. אולי מאחורי כל הפדיחה מסתתר רעיון מדהים שלפתע יבקע מבין חורבותיה של תנועת העבודה, ויאיר את כל המהלכים התמוהים שמבצע ברק באור יקרות זוהר, ולפתע נבין שכולנו טעינו ואהוד ברק ביצע מהלך גאוני, כזה שרק הוא יכול היה לראות.
או שלא.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו