נכון לעכשיו הממשלה מנהלת נכון את המשבר. בנושא שוק ההון לא הגיע עדיין הרגע לביצוע צעדים אופרטיביים, אבל יש לקוות שהממשלה מתכוננת לקראת מצב שבו התהליך יגיע למימדים מסוכנים יותר. יש להכין תוכניות מגירה למקרה שיהיה צורך להתערב בשוק ההון, ולתכנן איך לטפל במצב שבו יצואנים לא יוכלו להתמודד משום שלא יהיה אשראי והשווקים בחו"ל יהיו במצב לא נוח.
יש לצאת מנקודת הנחה שבשנה הבאה צפוי מיתון. המשמעות היא צמיחה בשיעורים נמוכים יותר וגירעון. לכן, הממשלה צריכה להודיע שהיא דוחה בשנה את הורדות המס שהיו מיועדות ל-2009. כמו כן, על הממשלה לתכנן איך תתבצע ההתערבות הממשלתית אם וכאשר יהיה בה צורך. עליה ליצור כלים שיעודדו בצורה מסודרת גורמים עסקיים, כולל קרנות סיוע בשיתוף עם הבנקים, במטרה לאפשר נגישות להון. עם זאת, שר האוצר צודק כשהוא לא מוכן ללכת להרחבה פיסקאלית. עליו להמשיך לדבוק בעמדה זו ומפלגת העבודה צריכה לרדת מהתביעה הזו.
במקביל, יש לקבל הכרעה בנושא גוף חיצוני לממשלה ולבנק ישראל, שירכז את הפיקוח על הבנקים, על קרנות הפנסיה ועל שוק ההון, בדומה למה שקיים באנגליה. כיום, הפיקוח הזה מתחלק בין בנק ישראל, האוצר ורשות ניירות הערך, וזה מצב לא נכון.
בימים האחרונים עולה סוגיית ביטוח הפיקדונות. אין לשלול לגמרי את האפשרות הזו, אבל זו פעולה לא פשוטה, וכרגע אין זה הזמן הנכון לבצעה. עד היום, בכל פעם שהבנקים איבדו את יכולת הפעולה שלהם הממשלה התערבה, ואפשר להניח שההתערבות הזו תמשיך להתקיים. בסך הכל, בעבר כבר ראינו בארץ משברים גדולים, שהיו לא פחות מורכבים ומסובכים מהמשבר הנוכחי.
אשר להרגעת הציבור, על שר האוצר ונגיד בנק ישראל לומר לציבור את האמת. כשמתמודדים עם תופעה פסיכולוגית יש צורך להפיג את חששות הציבור. במקרה הזה יש להסביר בצורה ברורה שהיגררות אחר תופעת העדר רק גורמת להפסדים גדולים יותר.
הכותב כיהן בעבר כשר האוצר מטעם מפלגת העבודה
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו