"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

ישראל ואוקראינה: פותחות דף חדש

,עודכן

ביקור ראש ממשלת אוקראינה ולודימיר גרויסמן בישראל עבר בהצלחה גדולה. האורח רם הדרג יצא מגדרו כדי להסביר את האינטרס המשותף בפיתוח פרויקטים כלכליים בארצו, והבטיח כי יזמים ישראלים יזכו ב"אור ירוק" בבואם לאוקראינה. יש לקוות כי גם הסכם סחר חופשי עם אוקראינה ייחתם במהרה, מה שיאפשר להגדיל באופן משמעותי את היקפי שיתוף הפעולה העסקי – לטובת שני הצדדים.

אוקראינה מעוניינת למשוך השקעות ישראליות, אך לא פחות מכך מנסה לזכות בידידות מדינית עימנו. אין זה מפתיע: מעמדה המדיני של ישראל כה איתן שרבים, רבים מאוד, רוצים בהידוק הקשרים איתה. בדצמבר האחרון האוקראינים עשו טעות קשה כשתמכו במועצת הביטחון של האו"ם בהחלטה המבישה המגנה את ההתיישבות הישראלית. תגובתה של ישראל היתה גם צודקת וגם חכמה: לצד האוקראיני הובהר כי הצבעה נגד ישראל היא התנהגות עוינת שלא תתקבל בהבנה. עמידה ישראלית איתנה על עקרונותיה השתלמה. בקייב קלטו את המסר. בהצבעה האחרונה באונסק"ו התייצבה אוקראינה לצד ישראל, כפי שמחייבים הצדק והתבונה.

התקרבותה של אוקראינה לאיחוד האירופי טומנת בחובה גם חשש שמא הרוחות המנשבות מבריסל יצננו את הגישה הפרו־ישראלית המתגבשת בקייב. בהקשר זה ראויה לציון מיוחד פעילותו של השר אלקין, שעומד בראש הועדה הבין־ממשלתית בין ישראל לאוקראינה. אלקין לא רק מוצא פתרונות לסוגיות כלכליות מורכבות, אלא אף מצליח לדאוג לכך שהידוק היחסים יקבל ביטוי בזירה המדינית העולמית. להיבט מדיני זה שורשים עמוקים. כמה סמלי שבתחילת המאה הקודמת דווקא זאב ז'בוטינסקי, אבי הלאומיות היהודית המודרנית, תמך בלאומיות האוקראינית.

מאה שנה מאוחר יותר, מן הצד הישראלי נוצרו התנאים האופטימליים להעלאת היחסים עם אוקראינה לרמת שיתוף פעולה חסרת תקדים. כדי שהזדמנות זו לא תפוספס, על מנהיגי אוקראינה להסיר את המכשולים האחרונים, שעלולים להפריע בדרך קדימה. חלקם נותרו עוד מזמנים עברו, מן התקופה הסובייטית ומימי השואה. ראשית, טוב תעשה אוקראינה אם תמשיך לתמוך במדינה היהודית בארגונים בינלאומיים, בניגוד למסורת הדיפלומטית שהורישה לה בריה"מ.

שנית, על אוקראינה להתחיל ללא דיחוי נוסף לשלם את הפנסיות לאזרחים ישראלים, שעמלו כל חייהם למענה ולמען ביסוסה הכלכלי ואחר כך עלו לישראל. זוהי חובה מוסרית, ואין זה ראוי שממשל אוקראיני, המתיימר לאמץ נורמות ראויות, עדיין מתמהמה למלא אותה. שלישית, מן הדין שאוקראינה לא תהסס לקבל אחריות על פרקים שחורים בהיסטוריה שלה, ולא תאפשר להצדיק את פשעי אותם אוקראינים, שנטלו חלק בזוועות השואה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר