"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

קץ עידן העבדות המודרנית

,עודכן

הנה, ימים באים, ונורמת העבודה תחייב לאפשר גם לגברים להוציא את הילד מהגן. גבירותיי ורבותיי: מהפך. ייתכן שלא שמעתם עליו, אחרי הכל, שינויים משמעותיים באורח חיינו מתרחשים לא אחת בשקט, מתחת לרדאר התקשורתי. הניצנים הראשונים של חתרנות תחת הסדר הישן, אותם סימנים ליצירת שוויון מגדרי, הגיעו אלינו בטפטוף. טיפה ועוד טיפה. ככה מתחולל השינוי שיעניק לנשים שוויון בעבודה ולגברים שוויון בגידול הילדים.

בשבוע שעבר התפרסמה החלטת התאחדות התעשיינים, הקובעת כי עובדיה יפסיקו לערוך ישיבות לאחר השעה 15:30, וזאת במטרה לאפשר להם לאזן בין חיי העבודה לחיי המשפחה. נכון שההתאחדות היא גוף לא ממש גדול, כמה עשרות עובדים בלבד, אך בכוחה להחליף את הדיסקט בראשם של מנהלי כ־2,000 המפעלים החברים בה, המעסיקים יחד מאות אלפים.

את היוזמה, שמקדמת נציבות שירות המדינה, אימץ משרד הפנים ביחס לעובדיו, ולא זו בלבד אלא שבכוונתו להחיל את הנורמה על עובדי הרשויות המקומיות. גם קרן טרנר־אייל, המנכ"לית הצעירה והנמרצת של משרד התחבורה (37), לא מוצאת סתירה בין היות אדם עובד מעולה לבין היותו הורה נוכח בחיי ילדיו, וכתימוכין לכך הודיעה כי פעמיים בשבוע לא תתקיימנה ישיבות אחרי השעה 15:00. החרה החזיק אחריה גם מנכ"ל משרד האנרגיה, שאול מרידור, שיצא בהכרזה דומה. וכשהשינוי מהדהד גם בקרב מחוללי העבדות המודרנית, כמו חברת ההיי־טק איירון סורס, שמצאה מודל משלה כדי ליצור איזון בין שעות הפנאי לשעות העבודה של עובדיה, ברור שפנינו לעידן אחר.

אי אפשר להפריז בחשיבות השינוי בנורמות ובתרומתו בראש ובראשונה להשוואת מעמדם של גברים ונשים בעולם העבודה כמו גם בחלוקת הנטל הכרוך בהקמת משפחה. כמה כעס כבוש או מתפרץ של אימהות צעירות על בני זוגן, החוששים לדרוש "שעות בית" מהמעביד, ייחסך. כמה מריבות סביב מי יוציא היום את הילדים. כמה שמחה יחושו ילדים שעבורם אבא הוא דמות של סוף שבוע ושל רגעי הלחץ בבוקר. איזה רווח עצום לכל אותם גברים צעירים שעידן העבדות ריתק אותם למקום העבודה ומנע מהם להיות שותפים לאושר הגלום באפשרות לחוות את הילד שלהם החל מצעדיו הראשונים.

"יש לקדם את תפיסת העולם שלפיה מחויבותם ותרומתם של שני ההורים לתא המשפחתי צריך שתהיינה שוות ומשותפות. בדיוק כפי ש'יום האם' הפך ל'יום המשפחה'. כל עוד נורמת העבודה לא תשתנה ומקומות העבודה לא יראו כמובן מאליו את הצורך הטבעי של האבות להיות נוכחים פיזית בחיי ילדיהם, זה לא יקרה". כך כתבנו כאן לפני ארבע שנים, כצעד הכרחי לקידום נשים בעבודה. משהו טוב קרה מאז. והרצל אמר, אם תרצו אין זו אגדה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר