אלה רק מופעי חימום
,עודכן
ב־12 בפברואר השנה שיגרה צפון קוריאה מפרברי באנגיון (סמוך לגבול הסיני) את הטיל הבליסטי הראשון שלה בעידן טראמפ. העיתוי לא היה מקרי: בשעת השיגור התארח בוושינגטון ראש ממשלת יפן, שינזו אבה. גם ביקורו של נשיא סין, שי ג'ינפינג, בפלורידה ב־6 באפריל נוצל על ידי פיונגיאנג לביצוע ניסוי של בליסטי, ערב המפגש עם טראמפ. שבוע וחצי קודם לכן הודיעה פיונגיאנג על ניסוי במנוע טילים רב־עוצמה, שאמור לסייע לה בפרויקט הטילים הבין־יבשתיים.
כמו שכבר הבנתם, ניסויים ושיגור טילים בליסטיים הם אחת הדרכים החביבות על מנהיג צפון קוריאה, קים ג'ונג און, לשלוח ד"ש לשכניו ולהזכיר שהוא קיים באזור האחרון בעולמנו שבו טרם הגיעה לסיומה המלחמה הקרה.
הפעלתנות הצפון־קוריאנית מעידה על עצבנות של המשטר הטוטליטרי משינוי הממשל בארה"ב. פיונגיאנג לא יודעת איך "לאכול" את טראמפ, שבמהלך הקמפיין דווקא שקל לאכול המבורגר עם קים. מאז דומה שהרעב למפגש פג.
אבל בעוד הבית הלבן הורה לפעול נגד המשטר הסורי (פגיעה בבסיס חיל אוויר סורי ליד חומס), מבצע בצפון קוריאה הוא מסובך הרבה יותר: התרדמת סביב פרויקט הגרעין הצפון־קוריאני וההסכמים הגרועים שנחתמו עם המדינה הפכו את צפון קוריאה למעצמה גרעינית (חבל שהלקח לא נלמד עם איראן), והיא מאיימת בניסוי גרעיני שישי מאז 2006.
ב־1994, עת היינו הכי קרובים למלחמה, העדיף הנשיא קלינטון לא לקחת סיכון בעימות, שיכול היה לעלות במחיר של מאות אלפי קורבנות. סיאול, המרוחקת 50 ק"מ מהגבול, היא בת ערובה של שושלת קים. עכשיו אולי ברור מדוע צפון קוריאה לא תוותר לעולם (בניגוד לקדאפי) על פרויקט הגרעין שלה, שחרוט בחוקה מאז 2012. גרעין עבור המשטר הוא כמו מתכון להישרדות.
הסכסוך היה נוח
עד לאחרונה הסכסוך התאים לכל הצדדים: לאמריקנים הוא סיפק תירוץ להיות באזור ההשפעה הסיני; לסין היה עד לא מכבר פיון צייתן; לדרום קוריאה לא היה עניין באיחוד עם הצפון, שהיה פוגע בצמיחה; ואילו טוקיו לא היתה מעוניינת במפלצת קוריאנית מצידו השני של ים יפן. אבל נראה שלא עוד.
בעקבות המתקפה האמריקנית בסוריה, שיגור נושאת המטוסים "קארל וינסון" לאזור כשהיא מלווה במשחתות, ניסוי הפצצה הגדולה בעולם ביום חמישי באפגניסטן, הציוצים המאיימים של טראמפ והתגובות הלא פחות מאיימות של פיונגיאנג, במקביל לתרגיל צבאי גדול של ארה"ב ודרום קוריאה שהסתיים רק בסוף החודש, עלה רף הציפיות מתגובה אמריקנית במקרה של ניסוי צפון־קוריאני. פיונגיאנג "הסתפקה", בינתיים, בהצגתם של טילים בליסטיים המשוגרים מצוללות ומדגמים חדשים של טילים בליסטיים בין־יבשתיים. אמרנו "בינתיים" כי תמונות לוויין שפורסמו מראות שאתר הניסויים הגרעיניים ערוך ומוכן לניסוי גרעיני, מה שאולי מרמז שטרם עברנו באמת את המבחן הצפון־קוריאני, ואולי כי צפון קוריאה זה לא סוריה. בעוד כעשרה ימים צפויה צפון קוריאה לציין גם את יום הצבא, עוד תאריך שבו העולם יעצור את נשימתו.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנובועז ביסמוט
כיהן כעורך הראשי של "ישראל היום" מ-2017 ועד ינואר 2022. החל את דרכו העיתונאית ב-1983 בעיתון מעריב ככתב ספורט, ובתפקידי כתיבה ועריכה במדור הכלכלה. בהמשך שימש שליח מעריב בפריז. בשנים 2004-1990 היה שליח ידיעות אחרונות בפריז. ב-2008 הצטרף ל"ישראל היום", ושימש עורך חדשות החוץ ופרשן. במהלך השנים דיווח ממדינות רבות שעימן אין לישראל יחסים דיפלומטיים, ובהן איראן, סוריה, תוניסיה, לוב, תימן ועיראק. ב-1993 ביקר ברפובליקה האסלאמית של איראן, והיה לעיתונאי הישראלי הראשון שביקר במדינה מאז ההפיכה ב-1979. במהלך ביקורו בעיראק ב-2003, נעצר על ידי הכוחות האמריקניים בחשד לריגול, והוא הוחזק במעצר. כיהן כשגריר ישראל במאוריטניה בשנים 2008-2004. ב-2012 יצא ספרו "עובר כל גבול", העוסק בביקוריו במדינות מוסלמיות ובמפגשיו עם מנהיגיהן. בעל שני תוארי מוסמך מאוניברסיטת סורבון שבפריז. נשוי בשלישית ואב לארבעה. אוהד שרוף של ליברפול.