הפועל ת"א זועקת למישהו שיחבר אותה

1. נדמה שהפועל ת"א זקוקה לתזכורת מתמדת למטרה המרכזית שמועדון כמוה צריך לכוון אליו: להיות מועמדת תחרותית כדי להגיע לפיינל פור, להיאבק על שני התארים המשמעותיים שמחלקים בעונה ולהיות חלק ממפעל אירופי.

כרגע עושה רושם שהכימיה שנוצרה שם מוגבלת ביכולת ליצור סחף שיחבר את החלקים המפוזרים של הסגל של רמי הדר, שיצטרך לנצח ללא יתרון ביתיות בפלייאוף. הקבוצה נראית נואשת לדינמיקה קבוצתית שתציף את הרגשות בין השחקנים וכדי להכיל את העובדה שהקבוצה עברה לשליטה מוחלטת של מארק ליונס, שאתמול פירגן שלושה אסיסטים שלמים.

במעבר השליטה הזה היא איבדה את המשחק היעיל בין הגבוהים שלה, דארל וויליאמס וריצ'רד האוול, שהיווה בעיה לכל הרכב בליגה, והגבוהים של הדר לא אוהבים את זה ולא טורחים להסתיר את זה. אתמול, עם אזורית שהרגה את קריית גת ששיוועה לשלשה שתפצח אותה, יחד עם הבדלי האיכות בשחקנים הישראלים, זה הספיק לניצחון על האורחת, שנשארה תחרותית בחלקים רבים של המשחק ולא היתה מסוגלת להעניש את האדומים שהיו ראויים להיענש.

אבל הרבה תמרורי אזהרה נדלקו בעיקר במחצית הראשונה, כשהרצון והגישה של קריית גת היו אינטנסיביים ובריאים יותר. תוצרי הלוואי של קידום ישראלים צעירים כמו תמיר בלאט, תומר גינת וצוף בן משה יהיו כוכבית לטובתה של הפועל ת"א, אבל לא יותר מכך. הפועל ת"א זועקת למישהו שיחבר אותה, ונדמה שהטקס המכובד לזכרו של אורי שלף הזכיר שכרגע אין בנמצא מישהו כזה.

2. מעבר למחמאות לגלבוע/גליל על החזרה למשחק מפיגור של 26 נקודות, מגיעות מחמאות לאילת שעמדה בפרץ כשהאופי של גלבוע, המסרבת למות, הנלחמת עד אחרון חיציה, שרטה בחזרה עד לכמעט מהפך. גלבוע הפכה להיות מסלול הקשיחות עבור קבוצות הליגה, שאם הן שרדו אותו, שום קבוצה לא נראית קשה ממנה לנצח.הפועל ת"א זועקת למישהו שיחבר אותה