"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

לבחור את השופט המתאים ביותר

,עודכן

את ישיבת ההשבעה של כל כנסת חדשה מנהל הח"כ הוותיק ביותר. מישהו הרי חייב לנהל את הישיבה, ועד שייבחר יו"ר קבוע אי אפשר להעדיף נציג ממפלגה כזו או אחרת. המינוי הזמני מאוד הזה מונע חיכוכים מיותרים.

מינוי נשיא בית המשפט העליון אינו דבר של מה בכך. זהו האיש שעומד בראש פירמידת השיפוט בישראל, המטפל בשאלות של התנהגות מאות השופטים בישראל, קובע את ההרכבים שידונו בדיונים שונים בעליון וקובע - במידה רבה - את רוחו של בית המשפט העליון. אין שום הצדקה לכך שהאיש הזה יתמנה כמו זקן חברי הכנסת, המתמנה כי אין דרך אחרת ומבלי שיש חשיבות של ממש למינויו. מי שצריך למלא את התפקיד הוא האיש או האישה המתאימים ביותר, ולא מי שצבר ותק של יום אחד יותר מזולתו. אין שום ספק כי במשך שנות המדינה היו בבית המשפט אנשים מתאימים הרבה יותר לתפקיד הנשיא מבין כמה מאלה שמילאו אותו רק בגלל השילוב המקרי בין שנותיהם בבית המשפט ותאריך הלידה שלהם (הם רשאים - לאחר תיקון החוק - להתמנות לא יאוחר מיום הולדתם ה־68).

נשיא בית המשפט נבחר על ידי הוועדה לבחירת שופטים, אבל ההצבעה טקסית בלבד, מכיוון שרק מועמד אחד מציג את מועמדותו, וזהו השופט הוותיק ביותר, העומד בדרישות הגיל. אפשר לדעת כבר עכשיו מי יהיו נשיאי בית המשפט בעשורים הבאים, אם רק יהיו בריאים ואם לא יתפטרו קודם לכן.

לשופטים זהו הליך נוח, כי זה מונע תחרות וחיכוך. לטענת התומכים בשיטת ה"סניוריטי", יש בכך גם למנוע מצב שבו עלולים השופטים לפסוק ברוח הפוליטיקאים הלוקחים חלק בבחירתם, וכך יכולים הם לשמר את עצמאותם המלאה.

עם כל הכבוד, הראוי מאוד, לכל נשיאי העליון לדורותיהם, החוזרים וטוענים זאת, טיעוניהם בעייתיים. שלום הבית בקרב השופטים חשוב, אבל התחרות ביניהם לא תזעזע את בית המשפט כפי שתחרות על הרמטכ"לות בין האלופים אינה מזעזעת את המטכ"ל. ובאשר לטענה שהדבר עלול להשפיע על פסקי הדין: זו הפללה עצמית הפוגעת בשופטים שלא בצדק, שהרי חזקה עליהם כי גם אם יתחרו על תפקיד הנשיא, לא יעשו שקר בנפשם כדי למצוא חן בעיני חברי הוועדה (שהרי אם יעשו זאת, אנה אנו באים?).

כאשר הוועדה מתכנסת כיום לבחירת שופטי בית המשפט העליון, הדבר הראשון שעושים חבריה הוא בדיקת תאריך הלידה של המועמדים. מי שאינו רוצה נשיא דתי, ערבי, מתנחל או אחר, יעדיף את המבוגרים ביותר בקטגוריות הללו, כדי שלא יצברו ותק אשר יהפוך אותם, אוטומטית, לנשיאים בבוא העת. זה עקום, זה בעייתי, זה משפיע לרעה על כל הליך בחירתם של שופטי העליון, ולא בכדי רבים ממי שכיהנו כשרי משפטים ניסו להילחם במנהג הבעייתי הזה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

מערכת היום

מערכת "היום“ מפיקה ומעדכנת תכנים חדשותיים, מבזקים ופרשנויות לאורך כל שעות היממה. התוכן נערך בקפדנות, נבדק עובדתית ומוגש לציבור מתוך האמונה שהקוראים ראויים לעיתונות טובה יותר - אמינה, אובייקטיבית ועניינית.

כדאילהכיר