"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

האם באמת ישנו הגיון להעביר את מכון וולקני לצפון?

,עודכן

בשבוע הבא תתקיים במכללה האקדמית תל-חי ועידת אצבע הגליל השלישית, שתעסוק בין היתר בהעתקת מכון וולקני לגליל ותדון בשאלה האם מדובר במהלך כלכלי מהפכני לגליל או שמא זהו מהלך שיפגע בתשתית המחקר בישראל? בחודשים האחרונים ניטש ויכוח נוקב סביב נושא זה.

מדובר על אחד המכונים הטובים בעולם, המכון ממוקם כיום במרכז הארץ ומעסיק כ-700 אנשי מקצוע מעולים. המכון נותן מענה למרחב החקלאות בישראל, מאילת בדרום ועד אצבע הגליל בצפון. ההצעה הממשלתית להעתיק את המכון לצפון עוררה התנגדות רבה בקרב עובדי המכון ונתמכה ע"י אנשי מקצוע שונים, בטענה שהמעבר עלול לרסק את המכון.

אין ספק שמיקומו הנוכחי בסמוך למכון ויצמן ולפקולטה לחקלאות יש יתרונות רבים. מנגד מעבר מושכל, הדרגתי לצפון, תוך חיבורו למכון המחקר מיג"ל ולמכללת תל-חי יכול להשיג הישג אדיר לפיתוח הפריפריה. עוגן מחקרי של מכון ברמה עולמית ימשוך סטודנטים מעולים כולל דוקטורים ודוקטורנטים לאזור. תעשיות מחקר ופיתוח בתחום יתמקמו בגן התעשייה בתל-חי בסמוך למכון ולמיג"ל והחקלאות באצבע הגליל, שמהווה מקור פרנסה עצום יכולה להגדיל את הפריון ולהכפיל את רמת התוצרת. האפקט הכלכלי חברתי על האזור הוא עצום, וישנם הצלחות דומות בעולם במדינות כמו הולנד, צרפת, ארה"ב ואחרות שבהם הממשלות החליטו וביצעו צעדים דומים.

מנגד עומדת השאלה האם המעבר עלול לפגוע באיכות המכון. מצד אחד התנאים הבסיסיים קיימים. בגליל כבר היום יש כ- 100 חוקרים מובילים בתחומים משיקים, קיימת חקלאות ענפה ומגוונת שיכולה להיות שדה ניסיון מעולה, ישנם חוגים ממצוינים כולל תארים למסטר במכללת תל- חי ובמכללות אחרות באזור. לכן יש גרעין לאותו אקוסיסטם הנדרש על מנת להבטיח את ההצלחה. אך מנגד ברור שבשלב הנוכחי המוסדות האקדמיים הסמוכים למכון במרכז עדיפים על פני הקיים בצפון. לכן התשובה לכך תלויה בתהליך המעבר.

התהליך צריך להיות הדרגתי ומחושב. ניתן להקים בתחילה שלוחה מרכזית עם מעבדות חדישות, ליצר את שיתופי הפעולה בין המכון, למיג"ל, תל-חי, התעשייה והחקלאות באזור. במידה והחיבור הזה יבשיל ואף יתמרץ חוקרים איכותיים להגיע לאזור, ניתן להרחיב את השלוחה ולבסוף לקבל החלטה על מעבר של הפעילות המרכזית של המכון לצפון.

תהליך כזה המותיר את מרכז הפעילות של המכון במרכז לצד פיתוח של שלוחה מובילה בצפון, יכול למנוע את הפגיעה בטווח קצר, ובמידה והשלוחה מתפתחת לשביעות רצון מנהלי המכון, התהליך הטבעי יוביל למעבר ההדרגתי.

הכותב הוא מרצה בחוג לכלכלה וניהול במכללה האקדמית תל-חי ומנכ"ל קבוצת פארטו

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר