"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

עדות קומי: מבוכה? בקושי אי־נעימות

,עודכן

במבט ראשון, הרושם המתקבל מניתוח עדותו של ראש ה־FBI, ג'יימס קומי, בפני ועדת המודיעין של בית הנבחרים השבוע הוא של נזק תדמיתי ניכר שנגרם לבית הלבן. אחרי ככלות הכל, קומי (וכמוהו גם ראש ה־NSA, מייק רוג'רס) הכחיש במפורש את טענתו של הנשיא טראמפ שלפיה קודמו במשרד הסגלגל, ברק אובאמה, הורה לצותת למועמד הרפובליקני במהלך מערכת הבחירות לנשיאות.

ואולם מן המפורסמות הוא שציוציו התכופים של הנשיא ה־45 נופלים - מבחינת רמת האמינות הטבועה בהם - מהצהרותיו ונאומיו המוכנים מראש, ובדרך כלל משקפים את הלכי רוחו ותגובותיו המיידיים לנוכח מידע שהגיע אליו בערוצי התקשורת השונים ולא עבר תהליך של סינון, בקרה או אישוש. על רקע זה, מקובל להגדירם לא פעם כביטוי לרחשי לב או לתחושות, אך לא לייחס להם משמעות פוליטית עמוקה או לראות בהם מדד מהימן לזיהוי או לחיזוי של קווי מדיניות ומהלכים עתידיים. היה ברור אפוא מלכתחילה שפרשת הציתות־שלא־היה שייכת לקטגוריה האנקדוטלית והקוריוזית מבית היוצר התקשורתי של הנשיא ה־45. לפיכך, לא היה מקום לייחס לה משמעות מופלגת, במיוחד מכיוון שאנו נמצאים עדיין בעיצומם של מאה ימי החסד הראשונים של ממשלו, שהם תקופת חניכה והסתגלות עבורו.

אם נפנה את אלומת האור אל עבר המוקד השני בדבריו של קומי, נגיע גם כאן למסקנה שלא היתה בהם דרמה מסעירה, ובמקום אקדח מעלה עשן הוצג בפני הציבור האמריקני רעשן פורימי שאינו מעיד בהכרח על מזימה או על קשר אפל וחובק עולם. שכן בה בשעה שקומי ורוג'רס חזרו ואישרו את מה שקהילת המודיעין כבר פירסמה זה מכבר על אודות אחריותו השילוחית של הקרמלין לפריצה למחשבי המפלגה הדמוקרטית ערב הבחירות (ולהדלפת החומר המרשיע על אודות הילארי קלינטון באמצעות ויקיליקס), נותר בעינו ערפל הקרב הסמיך האופף עדיין את השאלה המרכזית - האם המאמץ הרוסי לפגוע בסיכוייה של קלינטון לזכות בנשיאות היה חלק מעיסקת חבילה שנרקמה בין "כל אנשי טראמפ" לבין "כל אנשי פוטין"?

ואכן, השאלה אם התנהל מו"מ כלשהו ערב ההכרעה בין אישים בסביבתו של המועמד הרפובליקני לבין גורמים הקרובים לקודקוד הקרמלין שבו הובטחה, לכאורה, תמורה מדינית למוסקבה מצידו של טראמפ אם אכן יזכה בבחירות בסיועם הפעיל של פצחניו של פוטין - נותרה ללא מענה בשלב הנוכחי, וספק אם תובהר לחלוטין בסיומה של החקירה. לפיכך, עצם החשיפה על כך שמתנהלת חקירה בסוגיה רגישה ומסועפת זו - אין בה כדי לקבוע מסמרות או אפילו להביך את הממשל הטרי. במילים אחרות, עם סיומה של המערכה הראשונה בסאגה זו, האקדח האמור לירות במערכה השלישית טרם הוצב על הפודיום בקונגרס.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

פרופ' אברהם בן-צבי

הכותב הוא חתן פרס ישראל בתחום חקר מדע המדינה, מדעי הניהול והיחסים הבינלאומיים לשנת ה'תש"ף. פרופסור אמריטוס בחוג למדע המדינה באוניברסיטת חיפה

כדאילהכיר