"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

ולנסיה לחצה עמוק לתוך הפצע של ירושלים

,עודכן

1. אם היה לוולנסיה מאמן ישראלי, הוא בוודאי היה מקבל הבוקר מחמאות על הערמומיות והתחכום בצורה שבה הכין את קבוצתו למפגש חצי הגמר מול ירושלים. אך לא הוא. פדרו מרטינס, מאמן ולנסיה, שיחק עם קבוצה חסרה שנראתה עדיין מספיק עמוקה, שיטתית ומחוברת, כדי להיות זו שמכל היריבות האירופאיות של ירושלים העונה, הכירה אותה לפני ולפנים.

ולנסיה זיהתה את קווי החיים של ירושלים, תקפה את נקודות התורפה ההגנתיות שלה ולחצה עמוק לתוך הפצע שלה עד שניקזה ממנה את הדם. הטיפול האגרסיבי בקרטיס ג'רלס, אי הוצאת הכדור והאנוכיות שלו בפיק אנד רול, הרגליים האיטיות של אמארה סטודמאייר בהגנת הפיק אנד רול, השמירה הכפולה עליו בלואו פוסט ומניעת משחק הריצה שלה שהעלים את ג'רום דייסון - הכל עבד לה. הטקטיקה הזו אמנם איפשרה לטרנס קינסי להגיע למספרים נאים, אבל זה מחיר שוולנסיה היתה מוכנה לשלם כדי לעלות ליתרון 0:1.

2. ברגעים לא מעטים אתמול ירושלים שיחקה כמו קבוצה שיכולה לנצח במגרש הספרדי העוין. יותם הלפרין, כמו הישראלי היחידי בין אמריקאים בנבחרת הבייסבול שמשתתפת בימים אלה באליפות העולם, נתן דקות של דבק וחיבור שנתנו תקווה, אך נגוזו בהמשך, כמו עוד קלישאה על הלפרין הנגוז. ההפעלה של סטודמאייר במחצית הראשונה היתה בעיקר עם התגלגלויות שלו לטבעת או משחק עם פנים לסל שנתנו לו נקודות מהירות אך גם הם נעלמו בהמשך למשחק עקר עם הגב לסל. מה שלא נעלם עדיין היא ההסתגלות של סטודמאייר לשריקות של הכדורסל האירופי, הצעדים, עבירות התוקף - הכל עדיין שם, דוברים אמריקאית.

3. ירושלים עזבה אתמול את ספרד עם תחושת פספוס, בעיקר על אחוזי הקליעה לשלוש (7-21) ואיבודי הכדור (18), שני מצרכי חובה לקבוצה חפצת חיים במגרש חוץ. אבל תחושת הפספוס הזו חייבת להיות מלווה בפתרונות התקפיים יצירתיים יותר ממשחק הפיק אנד רול מצד לצד שכל אירופה מכירה, ראתה וממלמלת תוך כדי שינה; וירושלים נראתה משחקת אותו כמו בדיחה שהיא כבר מכירה את הפאנצ' שלה מרוב שסיפרה אותה.

עבודה של הגבוהים עבור דייסון וקינסי היא פתרון ראוי נוסף לצד הפיק אנד רול הבלתי נגמר והנטחן עד דק בין ג'רלס לגבוה התורן. אבל יותר מכל, התחושה העוינת ומה שנראה כתחילת יחסים של דם רע בין ולנסיה לירושלים חייבים לחלחל לתוך הארנה בערב שבת הקרוב, ומחייבים את האוהדים לתת תצוגה שתהדהד באוזני הספרדים עד משחק מספר שלוש, ואולי אף לאחריו.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר