הנתונים הטובים ממשיכים להיחשף, ובכל פעם אני נאלץ לצבוט את עצמי כדי לוודא שהם נכונים. אחרי שראינו שסקרי דעת קהל מראים שהישראלים די מבסוטים מהחיים שלהם, התפרסם בסוף השבוע האחרון "דירוג האומללות" על ידי סוכנות הידיעות הכלכליות בלומברג. ישראל, לשמחתנו, סמוך לתחתית הרשימה - בין הכי פחות אומללות.
בין 65 כלכלות, ישראל הגיעה אל המקום ה־8 מהסוף. המובילה המפוקפקת היא ונצואלה. ישראל במקום ה־57, בין דרום קוריאה לדנמרק, לא רחוק ממדינות כמו שווייץ (מקום 3 מהסוף) וסינגפור, שנמצאת במקום השני מהסוף. (להדגיש שוב: ברשימה הזו, ככל שאתה יותר למטה - אתה יותר מרוצה!). המדד המסקרן הזה שיקלל למעשה את שיעור האינפלציה במדינה יחד עם שיעור האבטלה. הודות לדרך חישוב לא שגרתית, תאילנד בתחתית הרשימה, כלומר הכי פחות אומללה.
נאלצתי לצבוט את עצמי אל מול הדירוג הטוב של ישראל, אבל הנתונים מדברים בעד עצמם. 4.3% אבטלה, "בעיית" שקל חזק מדי שמוזילה את הייבוא ושומרת על רמות המחירים בריסון, כלומר על אינפלציה נמוכה מאוד, ייבוא הרכב חוגג, אנשים טסים לחו"ל. אבל התחושה מהסיקור התקשורתי היא שבעוד רגע אנשים בפת לחם ושיש פה רעב כמו במדינת עולם שלישי.
זה נכון שיש עוני מורכב ולא פשוט בישראל. זהו עוני שמקיף שכבות רחבות באוכלוסייה ושצריך לטפל בו. דרך הטיפול הטובה ביותר והמוכחת בהורדת שיעור העוני היא באמצעות הפחתת חסמים לתחרות והקטנת המעורבות הממשלתית. למשל בענף המזון - כל הגברה של התחרות והפחתת מכסים תסייע לשכבות החלשות ביותר בבואן לסופרמרקט.
כמו כן, מעבר לעוני שאכן קיים בשיעור גבוה, יש עוד אתגרים מורכבים: די אם נזכיר במילה את מחירי הדיור, שמהווים את האתגר הגדול לממשלות האחרונות וימשיכו לאתגר. המחירים שהאמירו מהווים פצצה שחייבים לפרק בזהירות. הורדת המחירים היא עדיין צו השעה, ואולי "מחיר למשתכן" מתחילה להוביל למפנה המיוחל. אנחנו עדיין לא שם.
נושא כלכלי אחר שנותן תמיכה חזקה לכלכלה הישראלית ולא מקבל את הקרדיט הראוי הוא הגז הטבעי. קולם של המתנגדים הבולטים לפיתוח שדה הגז לוויתן לא נדם, אבל הולך ומתברר שמתווה הגז כן קידם את תנופת פיתוח שדה לוויתן. במאבק הארוך נגד מתווה הגז הושמעו טיעונים חלולים, שמתברר כיום, כפי שהיה אפשר לחשוד, שכל מטרתם היתה סיכול פיתוח מאגרי הגז של ישראל.
מתווה הגז תורם וימשיך לתרום לכלכלת ישראל, ואפילו יעניק יציבות מדינית חסרת תקדים אם נצליח לייצא גז טבעי לאירופה. מי שהתנגד לו כמעט הצליח לקבור השקעות חסרות תקדים בפיתוח משאבי הטבע הלאומיים של כולנו. טוב שנכשלו, וחשוב לא פחות - טוב שרה"מ נתניהו יחד עם שר האנרגיה שטייניץ הובילו את המתווה בהקפדה ובנחישות. השלמתו מתחילה לשלם את עצמה במטבע הכלכלי כבר היום, ותניב דיבידנדים של ריבית דריבית למשק. בעתיד.
בשורה התחתונה, הכלכלה הישראלית נראית חזקה ותוססת, עם קצב צמיחה גבוה. ההספדים אינם במקום גם אם החששות מובנים, ואין להקל ראש באתגרים של עולם שמשתנה בקצב מסחרר. אין אמנם תעודת ביטוח נגד משברים כלכליים, ואלה עלולים להתרחש ולבסוף גם מגיעים. מנגד, כשצריך לתת קרדיט להצלחות, אסור להתעלם מהן ולחפש רק את השלילה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו