"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הוגנות מגדרית יעילה מקידום נשים

,עודכן

במערכת ההשכלה הגבוהה בישראל נשים מהוות רוב בקרב כלל הסטודנטים הלומדים. עם זאת, בקרב הסגל נשים מהוות 29 אחוזים בלבד, נתון הנחשב לנמוך במיוחד בהשוואה למדינות המערב. אמנם יש גם מי שנמצאות בראש הסולם, כמו נשיאת אוניברסיטת בן־גוריון פרופ' רבקה כרמי, אבל למעשה ככל שהדרגה גבוהה יותר, כך פוחת אחוז הנשים.

אחד הגורמים המשפיעים על כך הוא ההכרח ביציאה לפוסט־דוקטורט כדי להתקבל כסגל מן המניין. מוסדות ההשכלה הגבוהה בישראל מעדיפים להעסיק מועמדים ומועמדות שעברו את הכשרת הפוסט־דוקטורט מחוץ לישראל, וכך יוצא שזוהי הנקודה שמהווה חסם להתקדמות נשים רבות ולקבלתן לתפקידי סגל אקדמי בכיר. הציפיות של הסביבה מנשים בעלות ילדים צעירים בעניין מחויבותן למשפחה לעומת הקריירה שונות מציפיות אלה מגברים באותו המעמד, ואכן - נשים עם משפחה וילדים בשלב ההחלטה להעתיק את מקום מגוריהן ומשפחתן לחו"ל לתקופה זו נתקלות בקשיים המובילים לעיתים קרובות לפרישתן מן התהליך. זאת אף על פי שהשינויים בעולם האקדמיה כיום אינם מצריכים שהייה פיזית של שנים במעבדה בחו"ל עבור התנסות מחקרית איכותית ומשמעותית.

בשנים האחרונות החלה מגמה ל"קידום נשים" במשק הישראלי ובאקדמיה. אך מדוע יש לקדם נשים באופן סביל, כאילו הן פחות מתקדמות ויש להוביל אותן? המפתח לשינוי הוא הוגנות מגדרית ולא קידום או העצמה. הוגנות מתייחסת לשונות בין אנשים בצרכים וברצונות שלהם. יש צורך בשינוי תודעתי עמוק ובשינוי של המצב בשטח - לא בהכרח לקדם נשים, אלא לבנות חברה הוגנת מגדרית, המאפשרת לנשים להתקדם בכוחות עצמן, לבחור את דרכן בדומה לגברים, ללא פרדיגמות מקובעות. יש לשאוף ולפעול לחברה המחנכת לחופש בחירה ללא תלות במגדר. הוגנות מגדרית תאפשר לנשים ולגברים כאחד לנהל קריירה לצד חיי משפחה, לא תיתן לחופשת לידה לעכב התקדמות בקריירה, תוביל לייצוג שווה בתפקידים בכירים באקדמיה ובכלל ולא תיתן לשלבים השונים בדרך, דוגמת שלב הפוסט־דוקטורט ההכרחי לקידום באקדמיה, להוות חסם לנשים.

הוועדה לקידום ולייצוג נשים במוסדות להשכלה גבוהה, בראשות פרופ' רות ארנון, הציגה המלצות לשיפור המצב בעיקר באמצעות עידוד והכוונת נשים לקריירה אקדמית, גיוסן לסגל האקדמי ועלייתן בסולם הדרגות הבכירות במערכת ההשכלה הגבוהה. המלצות אלה והצעדים שנבחרו להגשמתן מבורכים, אך לפני הכל, השינוי מתחיל במונחים שאנחנו משתמשים בהם ופועלים לאורם, למען הוגנות מגדרית.

הכותבת היא יועצת להוגנות מגדרית לנשיא המכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר