"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

שכול ופוליטיקה - הציניות של הפרשנים

,עודכן

פסטיבל דו"ח מבקר המדינה עומד להסתיים בשעות ובימים הקרובים. כבר יותר מחודש ימים פוליטיקאים במסווה של אנשי תקשורת מכינים את אזרחי ישראל לדרמה הגדולה מכולן. מעולם לא נעשה שימוש פוליטי ציני בדו"ח מבקר כמו זה שאנו עדים לו בשבועות האחרונים.

הפוליטיקאים והפרשנים ששיבחו את רה"מ ושר הביטחון על האיפוק והמתינות בשאיפתם שלא להיזקק לפעולה קרקעית וכיבוש הרצועה, כפי שהוצע על ידי חברי הקבינט, חוגגים כעת כאילו הדו"ח יוכל להגשים את חלומם האולטימטיבי לגרום חילופי שלטון מבלי צורך להיזקק לקלפיות. החגיגה תיגמר חיש מהר.

אזרחי ישראל חכמים ונבונים להפליא, ויודעים שהפוליטיקאים והפרשנים אינם מעוניינים בסוגיות המהותיות שהדו"ח מעלה, אלא רואים בו אמצעי ניגוח. שמחת עניים לאחר שפרשת הצוללות שהעלו על פני המים צללה לתוך מים אדירים. אין לי ספק קל שבקלים שצה"ל לא היה זקוק לדו"ח המבקר על מנת להסיק את המסקנות המבצעיות מהתנהלות מבצע צוק איתן, הן בהקשר המודיעיני והן באשר לאופן הפעלת הכוח. עם זאת ברור לגמרי שהמערכה הבאה בעזה, במוקדם או במאוחר, לא תהיה דומה לקודמתה.

ראש הממשלה יעשה את שנדרש כדי להבטיח את יכולתו לעדכן את חברי הקבינט בלי חשש שדיוניו יודלפו לצרכים פוליטיים קטנוניים, כולל אימוץ דרכים להכשרת שרים בהתייחסות לסוגיות מדיניות ומבצעיות מורכבות. אולם מכאן ועד הצגת מבצע צוק איתן ככישלון, המרחק גדול. הנהגת חמאס בעזה מודה על הבכיינות וההלקאה העצמית הישראלית, זריקה מורלית שכזו כבר זמן רב לא היתה להם.

כל פרשן בוחר לעצמו שורה מהדו"ח ומעמיס עליה את האג'נדה שלו. הגדיל לעשות פרשן "אובייקטיבי" שהשווה את מבצע צוק איתן למלחמת יום כיפור, את נתניהו לגולדה מאיר ואת יעלון למשה דיין. רק פתאים שתמכו בהסכמי האיוולת של אוסלו יכולים לטעון שהיו אפשרויות מדיניות מול חמאס. פרשן אחר בונה תילי תילים על ההפצצות מהאוויר, והמבקר עצמו הפך את המנהרות לסיפור הגדול של המבצע, תוך שהוא מתעלם ביודעין ממערכת עניפה של שיקולים בדבר סדרי העדיפויות באשר לאיומים המגוונים על ישראל.

כמה ציניות נדרשת מכלי תקשורת להביא אל האולפנים הורים שכולים, כדי לתבוע מהנהגת המדינה להסיק מסקנות. קשה מאוד ובלתי אפשרי להתמודד עם כאבם של הורים שאיבדו את היקר להם מכל, אך כמה רשעות יש בשימוש בהם כדי לנגח את הצבא וההנהגה המדינית.

חבל מאוד שפוליטיקה קטנונית עיוותה את מהות דו"ח הביקורת ושלחה אותו במהירות אל ארונות הגניזה, שבה מכונסים הניסיונות הבלתי פוסקים להפיל את שלטון הימין.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר