"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

שופטים נטולי צבע

,עודכן

בזכות הפרופיל הציבורי הגבוה של אמארה סטודמאייר, הדיון על השיפוט בארץ מציף נושאים כאובים שנמשכים שנים ולא מקבלים ביטוי בגלל פחד והרגל. כשהוא מפגיז את שופטי ישראל קבל עולם וטוויטר, זה נשמע אחרת ממאמן "שלא רוצה לדבר על השיפוט" בראיון סוף משחק, כשהוא למעשה מת לדבר רק על השיפוט. הצדק המוחלט לא נמצא בצד אחד, והנושא מורכב:

1. הבעיה המרכזית בשיפוט בארץ היא שריקות היתר. פעמים רבות מדי השופטים מתקשים להבחין בין מגע לגיטימי למגע שמונע מהלך התקפי. זה בולט אצל גבוהי הליגה, שעוברים התעללות מתמשכת.

מרבית השופטים ששיחקו כדורסל בצעירותם היו גארדים, ולמרות בקיאותם בחוקה, הם לא באמת מבינים את רוח המשחק בצבע, המגע, הדחיפות והפיזיות. כשגבוה שומר בצורה שלמד בנוער או במכללה, והוא מקבל עבירה, הוא מאבד כל טיפת כבוד לשופט. כשקולטון אייברסון מגיע לעזור עם ידיים ישרות, ואם יישר אותן הן עוד תצאנה ממפרק הכתף שלו והוא עדיין מקבל עבירה, הוא כבר לא יודע איך הוא אמור לבוא לעזור.

בד בבד, כשאותו גבוה מקבל פיצוצים מגארדים ולא מקבל שריקה רק כי הוא נראה גבוה וחזק, הוא מפתח תסכול שיצא בצורת מרפק או עבירה קשה ומשם המשחק יכול להגיע למקומות אלימים, ראה מקרה סטודמאייר. אולי בהשתלמויות שלהם השופטים צריכים לשחק אחד־על־אחד בצבע כדי להפוך לאמפאתיים יותר?

2. כדורסלנים ומאמנים הם עבדים של אגו, והמגרש מלא אנשים מוכשרים ומלאים בעצמם, שלרוב מוצאים איזון, שליטה וכבוד למשחק. אבל האיזון הזה מופר כשנכנס לתמונה שופט נפוח מאגו, שרוצה חלק מהעוגה ומתחיל במופע שליטה וחינוך. בראייה שלו הוא בא לשלוט, בראיית השחקנים הוא בא להפריע. זו התנגשות שיכולה להימנע אם יזכרו שזה משחק של שחקנים, ושופט אסרטיבי וצנוע יכול לשלוט במשחק ללא פוזה. מי שרוצה לחנך שיירשם לסמינר הקיבוצים.

3. כדי להבין את המקצוע המסובך הזה נסו לשפוט במשחק אצל החבר'ה בספורטק, או באימון של הקבוצה של ילדיכם. זה מקצוע מאתגר, שבו אסור למצמץ ואנשים גדולים וילדותיים חופרים לך ואף פעם לא מרוצים ממך. דרך נוספת לקבל כבוד זה להיכנס לחדר כושר. מבט על שופטים באן.בי.אי מראה שופטים שריריים. שחקן עם אחוז שומן חד־ספרתי, שמקבל שריקה מדמות עגלגלה, תוהה אם שניהם שייכים לאותו ענף.

4. ועדיין, סטודמאייר הגזים. הוא בוודאי לא מתגעגע לגישה הצפון־קוריאנית של השיפוט האמריקני, שם מקבלים טכניות וקנסות על קשר עין ארוך מדי או על לחישה מתחת לשפם. לו היה מגיש שם את משקפיו לשופט, כמו שעשה כאן, היה נכלא בגואנטנמו. מרבית השופטים בארץ ראויים. צפייה במשחקי עבר מראה התקדמות ענקית. הגישה האקטיביסטית של משבץ השופטים משה ביטון, שמעניש שופטים שטעו ומגן עליהם בשעת הצורך, נכונה ויוצרת תרבות של נשיאה באחריות.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר