יום המשפחה: הבחירות הנכונות

"אני מרגישה שהיא אחותי", תגיד בת העשרה על חברתה הטובה ביותר, שאיתה יש לה מערכת יחסים הרמונית. "אחים, אחים, אחים!" יצעקו בקול חברי קבוצת הכדורסל, בעודם מחובקים במעגל של אהבה ושמחת אין קץ על הניצחון שלהם. "הם כולם ילדיי", תודֶה מחנכת הכיתה במסיבת סוף השנה ו"בחיי, אני מרגיש שם בבית", יעיד העובד על מקום עבודתו.

הדימויים הללו, השאובים מהטרמינולוגיה המשפחתית ואמורים לבטא קירבה ואהבה ומערכת יחסים שהיא חיובית ומיטיבה, מוכיחים שוב ושוב את מה שכתב הסופר האמריקני ריצ'רד באך בספרו "תעתועים": "רק לעיתים נדירות גדלים בני משפחה אחת תחת אותה קורת גג. הקשר הקושר את משפחתך האמיתית אינו קשר של דם, אלא של כבוד וחדווה איש בחיי רעהו". כמה מבריקה ומדויקת היא הבחירה במילה חדווה.

היום, כשאציין עם ילדיי את יום המשפחה ואקפיד להיישיר אליהם מבט, ואטיל וטו על מיני מסכים שיהיו בקרבתנו, אבקש מהם לציין גם את מי שמקיף אותם בחייהם בכבוד ובחדווה, את מי שגורם להם להיות מאושרים, ויחד נשמח על נוכחותם של אלה בחיינו, ונודה עליהם, וניווכח כי אפשר להרגיש משפחה גם עם מי שאינו קשור אלינו קשר דם, אבל כן קשור אלינו "קשר לב", כמו שאוהבים אצלנו בבית להגדיר, "קשר לב" שנעשה מתוך בחירה מוחלטת. הקריטריונים להצטרפות ל"מועדון קשרי הלב" הם לא אקסקלוסיביים, ולא מוחצנים, הם כאלה שמרגישים, ואי אפשר לטעות בהם.

כמו בכל שנה ביום הזה, גם השנה נקפיד לציין בזה אחר זה את כל סוגי המשפחות שאנחנו מכירים, כל הגוונים, כל המינים וכל המיקסים שרק אפשר לחשוב עליהם, ונשאף שגם המדינה שלנו תכיר בהם ותכבד את בחירותיהם, כי הגיע הזמן, וכי אין לי באמת תשובות משכנעות לשאלה "אז למה יובל ורועי לא יכולים להתחתן על באמת?"

למרות גילן הצעיר של בנותיי, הן חשופות למבנים השונים של המשפחות בעידן שבו הן גדלות לתוך עידן שחורת על תעודת הזהות שלו, שמשפחה בהחלט בוחרים. שיש מי שבחרו ליצור להם תא משפחתי משלהם ולבנות בית שהוא אלטרנטיבי ומותח את גבולות המוכר והידוע, שקירותיו צבועים בצבעוניות אחרת אבל הם בנויים מאותן לבנים של אהבה, אז מה זה משנה הצבע שלהם? להפך. הם כל כך מיוחדים ומרעננים, והכי חשוב שבבתים האלה מתקיימים "קשרי לב" והם מבוססים על אהבה ודאגה, על חדווה ושאיפת הטוב.

√ √ √

המשפחה של אוהד ורן, שהם אבא ואבא הכי בעולם, המשפחה של לימור ושרית שהן אמא ואמא, המשפחה של שלי ותומי, שהן אמא ובת, רק שתיהן, אבל כמה טוב להן ככה. וממש לא משנה העובדה שנועם הוא ילד שאומץ מרוסיה, ושיהונתן הוא ילד שנשאה ברחמה פונדקאית, ההורים שלהם אוהבים אותם וקשורים אליהם ב"קשר הלב" המחייב והמרגש, ויחד איתם יצרו את מה שחלמו עליו - הם יצרו משפחה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו