"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

אדוני שר החינוך - תעביר את זה הלאה

,עודכן

לפני מספר ימים שוחחתי עם תלמידה בתיכון שהתכוננה לבחינה באזרחות. לשאלתי, האם היא נהנית ללמוד אזרחות, ענתה בפשטות: משעמם, לא מדבר אליי, היא ראתה עצמה מייצגת גם את שאר תלמידות כתתה והדבר המשמעותי ביותר שאמרה היה: לא רלוונטי בכלל לחיים שלי. יתכן שדעתה של התלמידה אינה מייצגת, איני יודע.

יחד עם זאת, כמורה בתיכון מזה שנים רבות וכראש חוג להוראת אזרחות במכללה לחינוך, אני מתקשה להבין כיצד ניתן להפוך את מקצוע האזרחות, שהוא אחד המקצועות היחידים הנוגע באופן ישיר בערכים, במוסר ובדילמות ערכיות הנוגעות לכל יחיד, לאחד המקצועות המשמימים במערכת הלימודים של התלמיד הישראלי.

האם סוגיית עמונה מחד, והבדואים בנגב, מאידך, ושאלת אכיפתה של הריבונות במדינת ישראל אינה רלוונטית לחיינו? האם קשרי הון-שלטון הם לא דבר שראוי לדון בו, וגם אם באופן שטחי, כדי להקנות לתלמידים מושג כלשהו החיים במדינת ישראל? נכון, האתגר לא פשוט נוכח כל כך הרבה הסחות דעת והלחץ הבלתי פוסק של חרב הבגרות המאיימת – אבל האתגר שניצב בפנינו, המורים, הוא גדול וחשוב.

אחד הסרטים המרתקים העוסקים בשאלת החינוך לאזרחות טובה הוא "תעביר את זה הלאה". גיבור הסרט, תלמיד בית ספר יסודי בארה"ב, נדרש במסגרת שיעור האזרחות לחשוב על משימה שתשפיע על החברה. הוא הוגה רעיון לפיו מעשה טוב שעושה אדם לחברו, מחייב את האחרון לבצע מעשה טוב לאחרים, כ"פרעון החוב". באופן זה, מעגל ההשפעה החברתית הולך וגדל. התודעה האזרחית ומחויבותו של כל יחיד לחברתו – הקרובה והרחוקה – הולכת וגדילה. הוא נעשה אכפתי לאירועים המתרחשים סביבו. גיבור הסרט, בסופו של דבר, הופך להיות קורבן טראגי למיזם החברתי-אזרחי שיצר, אבל זה כבר לא נוגע לכאן.

שיעור האזרחות יכול וצריך להפוך מנוף לעשייה חברתית-ציבורית. הוא יכול וצריך להפוך לבמה לשיח פוליטי ער, מכבד (אך לא פוגעני) אודות אירועים המתרחשים לנגד עינינו מדי יום.

אדוני שר החינוך, מעורבות אזרחית בחיי המדינה, היא הכרח ליצירתה ולקידומה של תודעה אזרחית ושפה אזרחית – במיוחד במדינה רוויית שסעים ומתחים כמדינת ישראל. על אחת כמה וכמה במדינה החורטת על דגלה את זהותה הלאומית היהודית ומציבה את דגל הדמוקרטיות בגאון לידה. יש מקום, אדוני השר, להמליץ, כחלק מתוך המודעות האזרחית – בפני מורי המקצוע, להתחיל כל שיעור בהתייחסות לסוגיות אקטואליות העומדות על סדר יומה של החברה ומתוכו לקשור את הדברים לשיעור ולחומר הנלמד. זו אמנות שאנחנו, המורים, מחויבים לה!

אל לנו, כמורים לאזרחות ולמדעי החברה להסתפק רק בהוראת חומר המחויב לבגרות שלעיתים מתמקד ברעיונות ובעקרונות פילוסופיים תלושים במעט ולהתעלם ממה שבוער באמת. יש למצוא את האיזון הנכון. חינוך לאזרחות יוליד היכרות וסקרנות, ימנע בורות, יפחית פחד ואולי גם ינמיך את גובה הלהבות... תעבירו את זה הלאה!

הכותב הינו ד"ר דודי פויכטונגר, ראש החוג לאזרחות, המכללה האקדמית הרצוג

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

מערכת היום

מערכת "היום“ מפיקה ומעדכנת תכנים חדשותיים, מבזקים ופרשנויות לאורך כל שעות היממה. התוכן נערך בקפדנות, נבדק עובדתית ומוגש לציבור מתוך האמונה שהקוראים ראויים לעיתונות טובה יותר - אמינה, אובייקטיבית ועניינית.

כדאילהכיר