סכסוכי אל על - לא על הגב שלנו

‏הלו? אל על? מישהו שומע אותי? נראה שלא. העניין הוא כזה: בימים האחרונים עלתה על שולחננו המשפחתי הצעה לטיול למוסקבה ולסנט פטרבורג בחודש יוני. גילוי נאות: נטיית ליבי הציוני היא תמיד בחירה באל על. יתרה מזאת, כשבחנתי את האפשרויות, התברר שהחבילה הכוללת טיסה באל על זולה באופן די משמעותי. גם ציוני וגם זול מהחברה הזרה! מדהים, לא? אלא שתוך כדי מעבר על ידיעות בנושא הסכסוך בחברה, כדי לדעת שאני לא שמה את כספי על קרן הצבי, הוצפתי בכותרות הבאות:

"הסכסוך באל על: שבע טיסות בסכנת ביטול". בתוך שעה אחת הודיעו שבעה טייסים כי לא יתייצבו לטיסות המתוכננות להמריא הבוקר ללונדון (לוטון), לפלנד, מינכן, פרנקפורט, לרנקה, פראג וציריך; "בשעה זו מנסה החברה למצוא טייסים לטיסות של מחר... שטייסיהן הודיעו כי לא יאיישו אותן מסיבות שונות"; "הסכסוך באל על מחריף, ניסנקורן מנסה להרגיע את הרוחות"; "התפטרות טייסי אל על הוקפאה"; "חשש להתפטרות קולקטיבית באל על. ההנהלה פנתה לבית הדין לעבודה"; "סכנה בפתח להפסקת כל טיסות אל על"; "מחריף סכסוך העבודה: טייסים באל על התפטרו, צפויים שיבושי טיסות"; "אל על מזהירה: התפטרות הטייסים המפקחים תשבית את כל הטיסות" (מקבץ מקרי).

אז מה נשאר לך ולך לעשות אם לא יימצא פתרון של הרגע האחרון? חייך, אכלת אותה! לא רק את ואתה, שהצלחתם לתכנן חופשה מיוחלת אחרי תיאום מורכב עם הבוס ועם ההורים ועם הבייביסיטר! הו, לא! גם את ואתה שסיימתם את החופשה הנפלאה והילד כבר בכה לכם בטלפון שהוא מתגעגע והבטחתם, הבטחתם שמחר אתם כבר תשכיבו אותו לישון. והוא, שלא ברור אם יוכל להגיע בזמן לחתונה של בת הדודה שמתקיימת בעוד יומיים, והיא, שצריכה לשייף את הפרזנטציה ולערוך חזרה עם הצוות לקראת הישיבה הגורלית ביום ראשון הקרוב.

הלו? אל על? האם קברניטי החברה ושאר עובדי ההנהלה מבינים מה קורה פה? האם הם מבינים שעברו הימים שבהם אל על היתה חברת התעופה היחידה בשוק? הגיע הזמן שיפנימו שאת הסכסוכים הפנימיים שלהם לא רצוי לפתור על גבם של הנוסעים, כי אחרי ככלות הכל - כמו שאמר מי שאמר - הכל אנשים. וכל אחד מהאנשים הוא עולם בפני עצמו.

כי אני לא יכולה לעמוד בלחץ הזה של תהיה־לא־תהיה לי טיסה במועד. נכון שיש עוד זמן ומים רבים עוד יזרמו בירדן עד חודש יוני, אבל ממרום שנותיי למדתי שסכסוך שנמשך לכל אורכה של 2016 לא ייפתר לכבודי. וזה נכון שכדי להתגרש מ"הבית" ומהכחול־לבן המרגש אני צריכה סיבות ממש טובות, אבל אני נשבעת שיש לי כאלה. ראשית, במאי-יולי מתרחשת בסנט פטרבורג תופעת "הלילות הלבנים", שהופכת את הקיץ לחגיגת פסטיבלים רצופה, ואין לי כוונה לפספס את זה. שנית, הטיול ביוני הוא בעבורי משמעותי ביותר מסיבות אישיות שלא זה המקום לפרט. אז אני מבינה שהשמחות והצרות שלי, אחת העם, לא ממש מעניינות אותך, חברת אל על היקרה. ולכן אני, את הבחירה שלי עשיתי. בחרתי בחברה הזרה.