על חיג'אב, שחמט וכפייה דתית

מחזה הזוי נכון לכל מי שרוצה לעקוב אחר אליפות העולם בשחמט לנשים המתקיימת בימים אלה בטהרן. כל המתחרות על כתר אלופת העולם עוטות חיג'אב תקני, כאילו היו מוסלמיות אדוקות. שלטונות איראן פשוט כפו את הלבוש האיסלאמי על המשתתפות מכל העולם. כמה שחקניות עילית סירבו לקבל את הכפייה, והשתתפותן בתחרות החשובה ביותר נמנעה.

את השחקניות שנכנעו עוד אפשר להבין; עבורן השחמט הוא מקצוע והן חיות מכספי הזכייה בטורניר. את ההתאחדות העולמית לשחמט, שעורכת תחרות במקום המפר את זכויות הפרט הבסיסיות ביותר של המשתתפות, אי אפשר להצדיק. אך השבוע נרשמו צביעות והתרפסות גדולות אף יותר, שעה שגם שרת המסחר של שבדיה ובכירות שבדיות אחרות נכנעו לטירוף האיראני. בלי לחשוב פעמיים, בלי למחות או אפילו לצייץ, הן החליפו את כבוד האדם ואת ערכי החירות בחיג'אב, בצ'אדור ובמעיל ארוך. נציגות ממשלת השמאל השבדית, שאוהבת להטיף לישראל ומכנה את עצמה פמיניסטית ומתקדמת, בגדו בפומבי בכל עקרונות התפיסה הליברלית, מחלו על כבודן ועל כבוד הציוויליזציה שהן מייצגות והפכו לבדיחה עצובה.

אין כל רע בלבוש מוסלמי כשלובשים אותו מרצון. כשכופים אותו, כפי שכופים אותו על מיליוני נשים באיראן, מחויבים כולנו לצאת נגד ההתעמרות, ובטח שלא להפוך למשת"פים צייתנים של עריצות איסלאמית נוסח שבדיה. על אף הזוועות שמבצע משטר האייתוללות בבני עמו, "הנאורים" האירופאים עומדים בתור כדי לזכות בעיסקה או שתיים עימו. האם הפוליטיקאים השבדים פשוט מוכרים את העקרונות שלהם ושל מדינתם תמורת חופן דולרים? או שמא מלכתחילה לא היו להם עקרונות, וכל השיח של הנאורות הליברלית הוא בסך הכל משחק, מיצג שווא?

הליברליות האירופית נעלמת ונאלמת כל עת שנתקלת בעמדה איסלאמיסטית נחרצת. כך זה קורה גם כשמדובר בישראל. מתי לאחרונה ראיתם את מי שמכנים עצמם "ארגוני זכויות אדם" יוצאים למאבק כנגד ריבוי נשים, שנפוץ כל כך בין הבדואים בנגב? לא ראיתם? ברור, הם עסוקים בשאלות חשובות הרבה יותר, כמו ייצוג המחבלים ובני משפחותיהם בבתי המשפט. נציגי האיחוד האירופי יוצאים מגדרם כדי לשלול מישראל את הזכות ליהודה ושומרון, ולא חוסכים רבבות מיליונים, כולל מימון אדיר שמוזרם לסוכני השפעה אירופים בארץ, כדי להשיג מטרה פוליטית זו. אך לקידום זכויות אדם אמיתיות, כמו זכות האישה הערבית שלא להירצח "בשל כבוד המשפחה", לא תקבלו מהם לא תקציב ולא התייחסות.

בתחומי הרשות הפלשתינית קיימים הרבה חוקים שאמורים לזעזע כל אדם נורמלי, קל וחומר ליברל. אחד מהם מטיל עונש מוות על מכירת קרקע או בית ליהודי. אני מתפלא כיצד אנשים, שזכויות האדם בגרונם, מצליחים שלא לשים לב לחרפה הזאת, שיכלה לפאר את ספר החוקים הנאצי. אך עובדה: אנשי הליברליזם מבריסל לוקים בעיוורון מוחלט ולא רואים את החוק הגזעני.

היחס כלפי המשטרים הברבריים, כמו זה ששולט בטהרן וזה שהשתלט על רמאללה, מאפשר להבחין בין ליברל אמיתי לאחד שנושא את שם הליברליזם לשווא. מרבית "הנאורים" באירופה הם מהסוג השני.